אחד המאכלים האהובים עליי הוא הסושי. עם השנים נפתחו בארצנו הקטנטונת סושיות לרוב כאשר יש חלוקה די ברורה בין הסושיות השונות: יש סושיות על, אליהן אף פעם לא הגעתי ולא אגיע, שצריך למכור איברים לאור המחיר הלא הגיוני מבחינתי. בהמשך יש את סושיות הנפגע ולא נחזור יותר אף פעם, סושיות קומבינה שמתמחרות כל רכיב ברול הסושי. ויש סושיות שרק מנסות לעבוד עליך, אם אתה אוכל סושי באופן קבוע, אתה מזהה את ההבדלים במקום השלישי ותברח, בדרך כלל מישהו במקום ינסה לקרוא לך לחזור, אל תתפתו לחזור אף פעם, זה סימן רע מאוד.
רוב הסושיות מציעות תפריט מתעתע בכוונת תחילה. כאן הכל מופיע באותיות קטנות ומעצבנות, אתה הופך דף לעמוד הקומבינציות, או כמו שאני קורא לו, עמוד הקומבינות על חשבוני, אתה מתחיל לעשות חשבון כמו בעל חנות מכולת, מנסה לזכור את שיעורי החשבון הפשוט בכיתה ג' ומחשב כל חלקיק של המנה. רול סושי מורכב משמונה פרוסות, כאן התפריט מאתגר למשחק טלאים מעצבן ומרגיז מאוד, אני תמיד מנסה להבין למה מחברים חלקים של מנות, בסוף יוצאים מופסדים אבל מרגיש מנצחים, יש מישהו שלא עבר את זה?
הגעתי לסאן סושי במקרה. אני מתכוון לעובדה הנדירה שמצאתי חנייה אמיתית ביום שישי בצהריים, ראיתי סושי והבנתי די מהר שבא לי משהו בקטנה, סושי במחיריו היום הוא רק מילוי ולא ארוחה מלאה. החלטתי לתת למקום הקטן והחמוד הזה צ'אנס, הייתי בטוח שאני אראה תפריט מעצבן ואברח, אבל דווקא ראיתי מחירים רגילים וליד כל מחיר היה כתוב 1+1 בקטן. בהתחלה חשבתי שמדובר בקומבינה, המשכתי לבהות במחירים, משכנע את עצמי לאכול מנה צמחונית, ואז שאלתי את השאלה, זה באמת 1+1 ?, אלמוג בעלת המקום אמרה לי בפשטות, שזו שיטת התימחור והיא לא זמנית.
חשוב לי שכולם עכשיו יבואו ויפרגנו למקום הקטן הזה, אפילו אם זה אומר שאני אעמוד בתור מעכשיו. הזמנתי לי את הסושי ללא חשש, אפילו הזמנתי מנה עם דג, כלומר שילמתי 34 שקלים בשביל פעמים פוטומאקי, רק בשביל לחייך למראה 16 חתיכות דשנות של סושי טרי וטעים, נראה לכם שאני אוכל מאקי? אני איש של פוטומאקי. לא סיימתי את המסה הקריטית והלכתי עם השאריות ללמד את הילד לאכול סושי והרבה.
סאן סושי. פלורנטין 25 תל אביב. אין טלפון. שעות פתיחה: א'-ו' 12:00-02:00 שבת 19:00-02:00. לא כשר
