פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם: מנת בשר ואורז מנצחת ב-25 שקלים

      המונית מטפסת לירושלים ועוצרת לתדלוק בג'ורג'י במרכז העיר. שם הוא אמנם טועם נקניקיה תפלה אבל מוצא נחמה במנה נדיבה, נימוחה ומתובלת של בשר עם אורז בתיבול הודי במחיר ללא תחרות

      ג'ורג'י המונה טועם (קובי רובין)
      מנה מנצחת ב-25 שקלים. ג'ורג'י (צילום: קובי רובין)

      עוד אחת מנסיעותיי אל עיר הקודש. הפעם לקחתי את אחד מהלקוחות הקרובים ביותר לפגישת עבודה שלו בעיר, אני בינתיים הלכתי לתור לי מקומות אכילה. הלקוח הוותיק הודיע שאין מצב שאני לא מעביר לו דיווח על מה אני הולך לכתוב הפעם, ציננתי את התלהבותו, רוב המקומות במרכז העיר הם מלכודות תיירים, אצטרך לכתת רגליים והרבה על מנת למצוא מקום ראוי לכתוב עליו.

      כיכר ציון היא מרכזה האמיתי של ירושלים, יש לי תמיד תחושה שכל הירושלמים מנסים לעבור במקום לפחות פעם ביום, לראות ולהראות, יחד עם בליל התושבים המקומיים יש גם את התיירים הרבים שמסתובבים להנאתם. אתה יכול לשמוע את שם העיר כמעט בכל מבטא אפשרי, מטיילים להם להנאתם בין המדרחוב היפה, מחכים לראות את הרכבת עוברת, הצליל של הפעמון מהפנט את כולם, זה הפך להיות הפסקול של ירושלים. לא חיפשתי מקום רק לשבוע בו, הרי הייתי יכול ללכת לאחת ממקומות הפלאפל המרובים שיש באזור ולסיים את הסריקה. חיפשתי משהו אחר, תליתי תקווה שאולי הפעם אצליח למצוא משהו חדש ושונה בעיר. הופתעתי לגלות, לא בפעם הראשונה, שהסתיו בשעות הערב יותר ממורגש בירושלים, בתל אביב אנחנו עדיין נושמים לחות מאובקת של קיץ. אבל כאן, למעלה, אלו בדיוק הימים שבירושלים הטמפרטורה נעימה, עוד מעט המקום יעשה חיקוי די מוצלח של מקרר.

      במהלך שיטוטיי שמתי לב לג'ורג'י, על השלט בכניסה היה כתוב 25 שקלים. עוד משהו שתפס אותי - כל סוגי ההגשה, אם בפיתה או בטייק אוויי זה אותו מחיר, גם שמדובר במנה בשרית. המקום מבחוץ נראה מקסים, על הקיר בצד שמאל נגלתה לעיני התעודה, בירושלים, עוד לא ראיתי אותה לפניי, תעודת הכשרות האלטרנטיבית. קראתי אותה, אני לא יכול להגיד שלא התרגשתי לראות את המשב המרענן הזה של יושרה ודרך ארץ גם יחד, האומץ לקחת על האמונה, להגיד בקול רם שאתה יודע את הדרך לשמור את הכשרות מבלי שמישהו ירוויח על הדרך כך סתם.

      ג'ורג'י המונה טועם (קובי רובין)
      מקום מקסים. ג'ורג'י

      על הדלפק הייתה רשימה של מנות בשריות, צלי בקר, העדפתי מנת חזה הודו על מצע אורז עם רוטב הודי. הרוטב התאילנדי בארץ כל כך מתוק, שאתה מרגיש שאתה אוכל ממתק ולא אוכל. ניסיתי לראות אם אפשר להגיש את המנה באחת מצלחות האלומיניום, אם כבר אוכלים במקום, אולי עדיף לתת ללקוחות להרגיש בבית. שכחתי שאני בירושלים, כמובן שהתשובה הייתה לא ובגדול, את המנה שלך אתה תקבל בכלי חד פעמי מנייר.

      היו עוד כמוני מסביב, ירושלמים כנראה, שלא ניסו להעיר אפילו וקיבלו את רוע הגזרה, אני רק אומר חבל, דרך ההגשה המוצעת על ידי הייתה יכולה למצוא חן בעיני המון לקוחות פוטנציאלים, אבל מי יקשיב לי. חיכיתי בסבלנות למנה בכלי החד פעמי, הסתכלתי לי בתפריט, יש גם נקניקיה בלחמניה, הזמנתי אחת, הציעו לי לקחת נקניקיית אנגוס ענקית, ויתרתי ולקחתי נקניקיית בקר. הגיעו שתי נקניקיות בלחמניה כמו בוויטרינה בתל אביב, עד כאן הכל דומה, אבל הטעם לא. הנקניקייה לא טעימה, או יותר נכון שאין לה טעם בכלל, ואין אפשרות להוסיף לה כמעט כלום. הם לא גמישים שם בהרים.

      נחזור למנה השניה - האורז במנה היה מעולה, הרוטב ההודי של המקום הצטיין, גם עדין ומלא טעם, לא מתבייש בכלל להראות את המקור שלו, וגם עם מידת חריפות קלה ולא מפריעה, כמות חזה ההודו הייתה גדולה ומפתיעה. חזה ההודו שהוגש היה רך ונימוח במידה הנכונה, מתובל קלות בעצמו, מעל הכל חלקיקי בוטנים, כוסברה ובצל ירוק, את הכף החד פעמית אתם משקיעים פנימה עד הסוף ומושכים למעלה יחד עם הכל, תיזהרו זה רותח, אבל טעים באותה מידה.

      ג'ורג'י. המלך ג'ורג' 27, ירושלים שעות פתיחה: א'-ה' 11:00-23:00 או עד אחרון הלקוחות ו' 11:00-16:00 כשר בלי תעודה