עוד יום עבודה על המונית, נסיעה לכיוון כפר סבא. לחזור אחר כך לתל אביב זה לא בדיוק אפשרי. אם כבר אני תקוע על כביש 4 בפקק לא נגמר של בוקר, אז למה לא לקפוץ לטירה. יש מי שעדיין תקועים בהגדרות ישנות ומיושנות, כל ישוב ערבי נקרא כפר, טירה זה לא כפר. מדובר על כרך של אמצע הדרך. טירה וכפר סבא, הן כמו שתי שכונות של עיר גדולה אחת. יש בכפר סבא מרכזי קניות אה-לה כאילו, הקניון האמיתי של כפר סבא נקרא טירה.
בכל עיר בישראל יש צורת פיקוח לשילוט, יש ערים בהן הפקחים מסתובבים עם סרט מדידה ומודדים כל שלט, מחייבים בהתאם. אף פעם לא ראיתי שום רע בעסק אשר מפרסם את עצמו ובגדול, בטירה הבנתי שצריך ועוד איך צריך את הפיקוח על השילוט. הם הצליחו להגיע למצב בלתי אפשרי שעל כל חלקה של שמיים יש שלט באותיות קידוש לבנה ענקיות. גם אם אין לכם הפרעת קשב וריכוז, רוב הסיכויים שבטירה הפרעת הקשב תצוץ לה פתאום. לא רואים את העיר מרוב שלטים, קשה לשים לב לכביש לפעמים.
הגעתי עם רעב של בוקר של המתנה בפקקים, החלטתי ללכת על בטוח ולחפש חומוס. בגלל שהגעתי באמצע שבוע עבודה, לא היו הרבה לקוחות יהודיים בעיר. בסופי שבוע המקום מפוצץ, באמצע שבוע העיר מתנהלת לה בנעימים. התחלתי לתשאל אנשים ברחוב, כולל שיחת בירור קצרה עם אחד מחברי הטובים, אשר שלח אותי יחד עם כולם אל אותו מקום. אבו עומר, רק לאבו עומר. 40 שנה החומוס של אבו עומר היה בחלקה היותר מזרחי של העיר, היום הוא נדד לכיוון הכניסה מכפר סבא, יש שעדיין טועים ומכוונים למקום הישן, אבל המקום ממשיך לפעול על רחוב השלום. אני לא מכיר עיר יהודית אחת עם רחוב בשם השלום, אבל אין כפר או עיר ערבית שהייתי בה שלא ראיתי רחוב על שם השלום. מעניין, לא?
על הבוקר היה שם כבר תור ארוך של רעבים, קבועים התמקמו להם בשולחנות קבועים, מברכים אחד את השני. לידי עמד לקוח והתחיל להמליץ לי. מאחורי עמדה גברת לא צעירה והמשיכה את ההמלצה של הצעיר. טוב, השתכנעתי, הבנתי, חומוס פול בלי טחינה עם ביצה בבקשה. על המקום החלו בחיתוך גס של בצל ועגבנייה, מלפפון חמוץ, שתי פיתות ויאללה לשולחן. החשש הכי גדול שלי הוא שהחומוס יהיה בטונדה, אותו חומוס יציקתי, כבד, עם טעם של פיצוחים חמים. הסתכלתי על הצלחת המהבילה של החומוס הטרי, הפול עוד היה רותח מבישול של בוקר, פול לבן ורגיל למראה, את החומוס זיהיתי על קצה הצלחת מסביב. פה בטירה הם אוכלים אותו או משוואשה מהבילה של בוקר, אבל את המשוואשה שלי אני אוכל רק אצל אבו חסן ביפו.
יש מקומות, לא פה אצל אבו עומר, אשר חיים על להפחית את כמות החומוס במנה. כל כך שמחתי לגלות שפה מדובר בסיפור אחר לגמרי, אבו עומר מעמיס כמות לא מבוטלת של חומוס במרכזה של הצלחת, החומוס עצמו אוורירי ומעולה, לא מסובך ולא מתובל יתר על המידה, חלק וטעים עד להדהים. הפול עצמו רגיל, אבל החומוס, אוי החומוס, שלא יגמר לעולם. הוספתי פטרוזיליה והרבה, לא הוספתי שמן זית, יש מספיק שמן איכותי על המנה. הוא מעולה, אפשר להרגיש את הזית בפה. כל התענוג עולה רק 18 שקלים, אז אם בא לכם על חומוס בכפר סבא, סעו לטירה, תיהנו יותר, תשלמו פחות.
חומוס אבו עומר. רחוב השלום מול בזק, אין מספרים, טירה. שעות פתיחה: שני-שבת 08:00-14:00. לא כשר
לכל הטורים של המונה טועם