נתוני פתיחה
בחודשים האחרונים עובדת לה בשקט יחסי מסעדת פועלים טבעונית ששמה את המושג פועלים בקונטקסט קצת שונה. רועי הרצוג, שעבד בעבר במטבחים של אייל שני, פתח את ה"מעבר", היכן ששוכן בר הפסאז', ברחוב אלנבי הסואן. כאן מגישים מנות שניכרת בהן המורשת של אייל שני, כשהקונספט הוא הרים. או יותר נכון, הררי אוכל בערימה על הצלחת שלכם. מנות ההרים משתנות מדי יום, ומורכבות מדגנים, קטניות וירקות. המנות האלה מוכיחות בפעם המי יודע כמה גם אוכל שמורכב מחומרי גלם שבאים מהאדמה, ורק ממנה, יכול להיות טעים מאוד.
בשולחן ליד
כמה מדרגות מתחת לאוטובוסים ולפיח של רחוב אלנבי מתגלה מעין רחבה גדולה ואפורה, בדיוק כמו שמצופה ממסעדת פועלים מסוקסת כשמגיעים לרפד את הבטן ביום חורף קר. המעבר בנוי משבעה שולחנות ובר קטן עם נוף למטבחון שבו קורה כל האקשן. המלצה שלי- שבו על הבר, תהנו מהאוכל וגם מנוכחותם של העובדים במקום.
שירות ואווירה
הספקנו להגיע למסעדה כחצי שעה לפני הסגירה. כשהגענו כל השולחנות היו תפוסים, ביניהם הסתובבה מלצרית על סקטים וברקע שמענו את אריק אינשטיין ומיד אחריו את קובי פרץ. היפסטרי או לא, אתם חייבים להודות שזה שובה לב.
מי שהחליט לקרוא למקום הזה מסעדת פועלים, בטח חשב על החספוס של רחוב אלנבי, אבל אולי גם על הצניעות של המקום שאכן מורגשת באוכל. בפועל, המעבר רחוקה מלהיות מסעדת פועלים, ולמרות שהאוכל פה מגיע מתוך סירים ענקיים שנראים לקוחים ממטבח צבאי ומוגש בכלים חד פעמיים מתכלים, העדינות שלו צועקת. כן, גם עדינות יכולה לצעוק.
מה אוכלים?
בתפריט יחכו לכם שלוש מנות עיקריות ולכולן מחיר אחיד של 29 שקלים. בתפריט הצהריים הקבוע מככבת מנת ה"פסטה של אהבה בוערת", "סלט שוק צבעוני עם כל הירקות שבעולם" וגולת הכותרת היא מנת ההר שמתחלפת מדי יום. בצהריים שאליהם הגענו חיכו לנו הרי יהודה שהכילו גריסי פנינה, פריקי, קישואים, סלרי וסלק. בכל יום אחר, תקבלו פה את הר חרמון, הרי אדום והר גלבוע, וכל זה מבלי לצאת מהעיר ובלי פקקים. ביום שישי עושים כאן גם סיר חומוס עד שנגמר, וחוץ מזה יש קינוחים וכריכים.
את מנת הדגל מקבלים כשהיא מונחת על פרוסת לחם מחמצת ועלה חסה, ומעל הכל מונח הר של דגנים וקטניות צבעוני, כשמתוכו מתפרצת לבה צבעונית של עגבניות, טחינה וחריף. ולמרות שקצת חששתי מגריסי הפנינה (טראומת ילדות מהקיבוץ), המנה הייתה ארוזה כל כך טוב מבחינת הטעמים ששכחתי בכלל מה מסתתר בבסיס שלה. הלחם בתחתית מאפשר לספוג את הטחינה בסוף, ולמי שמכור לפחמימות, מדובר בפקטור פוטנציאלי להתאהבות במקום. המנה מגיעה גם עם כוס מרק ירקות קטן, ויחד עם ההר, הבטטה והלחם, אתם עתידים לצאת מפה שבעים.
למרות שהיא הבטיחה, הפסטה של האהבה הבוערת שמורכבת מאטריות פטוצ'יני בפרפום עגבניות, מטבוחה, טחינה וחריף, לא שרפה בכלל. אם מקודם דיברנו על העדינות של האוכל, פה גם הוכיחו ששילוב של מרכיבים פשוטים כמו פסטה, טחינה ועגבניות, מלבד היותו מושלם, הוא ה- אופציה ה- טבעונית לאוכל מנחם, בטח ובטח כשהוא מרגיש מוקרם. סלט השוק שהוכן מכל הירקות שקיימים בעולם ברוטב ויניגרט וטחינה הוגש גם הוא עם בטטה ולחם מחמצת, וכבש אותנו בצבעוניות. שוב, מנה פשוטה מחומרי גלם שכל אחד יכול לקנות, אבל לא כל אחד יכול להכין. נכון, זה רק סלט, אבל הייתה בו נדיבות נעימה.
בקינוחים תמצאו פה מספר אופציות, ביניהן מילקי מקצפת חלב קוקוס, באן בננה, פודינג צ'יה ועוגיות שוקולד צ'יפס. וכן, הכל פה טבעוני.
מחיר
מנות עיקריות- 29 שקלים. הקינוחים נעים סביבות ה-20 שקלים.
שורה תחתונה
טעים, נעים, משביע וזול. אם אני לא מצליחה להגיע להר, יש מצב שהוא יבוא אלי?
מדד הטבעונות: 5
כתובת ושעות פתיחה:
מעבר. אלנבי 94, תל אביב, שעות פעילות: ראשון-חמישי 12:30-16:30, שישי 12:00-15:30.
טופו למתחילים מבקר באורנה ואלה
ארוחה כמעט מושלמת בטאיזו
עסקית טבעונית במסה