נתוני פתיחה:
לפני כמה שבועות הכריזה מסעדת טאיזו על ארוחת טעימות טבעונית. הארוחה כללה 14 מנות למשך שלושה ימים ונבנתה על ידי השף של המסעדה, יובל בן נריה ועל ידי גל ברזילי, ממסעדת "מזה". האחרונה אגב, הייתה מהראשונות שזיהו את הצורך והחלו להגיש אוכל עם אג'נדה. לארוחת הטעימות לא הספקתי להגיע, אבל נזכרתי בערגה באוכל הטעים שאכלתי שם לפני כמה חודשים ותהיתי אם משהו השתנה. נכון, הארנק שלי לא בנוי להרפתקאות מהסוג הזה, אבל ברגע של אי שפיות זמנית, אחרי חדשות משמחות וחופש קצרצר ולא צפוי ברקע ניחמתי את עצמי בזה שאני הולכת לאכול בקטנה. או בקיצור: באתי לנשנש ויצאתי מנושנשת.
בשולחן ליד:
למשימה הלא פשוטה הזו לקחתי את גיסי, הקרניבור הגבוה ואוהב החתולים. כמו פולניה טובה, קורטוב של רגשות אשם על מעשה טוב שעשיתי (!) גרמו לי לקחת איש שפריכיות וחומוס הן ארוחת ערב לגיטימית עבורו, למקום אנין טעם כמו טאיזו. באופן כללי, אבל בעיקר במסעדות מהסוג הזה אני בוחרת תמיד לשבת על הבר, כנראה ניסיון לברוח מהרשמיות הכפויה שבישיבה עם אנשי עסקים מהמגדלים. ובעוד שבשולחנות היו עסוקים בלסגור עסקאות של מיליונים אני והגבוה היינו עסוקים במי משלם על הבירה. סמיילי עצוב.
שירות ואווירה:
מאוד יפה בטאיזו. המקום מחולק לשלושה חללים שונים. הבר, שהוא מאוד סקסי ונעים, איזור השולחנות שהוא יותר למשפחות ופגישות עסקים, והבר בכניסה, שהוא יותר לאלה שלא הזמינו מקום וחשבו (מי יודע למה הם חשבו ככה) שיהיה להם מקום. הברמנית שלנו הייתה מאוד יעילה וחיננית, ועמדה בכבוד רב גם בשאלות הרבות שהפניתי אליה וגם בצילומי המנות המביכים שניסינו לביים ללא הצלחה.
מה אוכלים
בניגוד למקומות אחרים בהם ביקרתי במסגרת המדור, זו לא הפעם הראשונה שאני אוכלת בטאיזו, אז כבר באתי עם דעה די מגובשת, אבל ניסיתי לנטרל אותה. בביקור הקודם לפני כמה חודשים הגעתי לארוחה עסקית, וכשביקשתי לברר אם יש משהו טבעוני שלא רשום בתפריט הברמן אמר לי שיובל (השף) נמצא במטבח והוא ישמח להכין לי מנה על המקום. התשובה הנונשלנטית של הברמן, שלא הכיר אותי, חיממה לי את הלב, ואחר כך גם את הבטן.
אבל כל ביקור לחוד. בעיון מהיר בתפריט (הייתה לנו רק שעה), בחרתי מנה של ירקות סיניים (52 שקלים) , נאמס טופו (46 שקלים), ומסאמן צמחוני (78 שקלים), שבלי ריקוטה הופך לטבעוני. נתחיל מהתחלה. הנאמס, סוג של אגרול ובתוכם פניני טפיוקה, טופו וגזר עטופים בדף אורז מרושת, מגיעים על עלי חסה והוראה נלווית - לעטוף איתם את האגרול. משהו בתיבול ובמראה של האגרולים הרגיש כמו מפגש בין אלגנטיות לאוכל רחוב, או כשחסה פגשה פלאפל. המרקמים של האגרול, והמשחק של החם וקר עם הרוטב המעולה והמתקתק שהוגש ליד ,היוו פתיחה חביבה לארוחה טעימה.
את הירקות הסינים, שמכילים פטריות, פאק צ'וי, למון גראס, ברוקולי, רוטב פטריות ופלפלים חריפים, אכלתי פה גם בפעמים הקודמות. אני לא בטוחה אם ניתן להתייחס אליהם כתוספת או מנה בפני עצמה, אבל מבחינתי, עכשיו כשהסתיו בפתח, אני מוכנה להתכסות בהם כל לילה במקום בשמיכת הפוך (הסינטטית) שלי. אני לא יודעת מה הם שמים שם, אבל אני לא אתפלא אם יש שם איזה חומר ממכר.
ההרגשה הזו של אוכל שאתה לא יכול להפסיק לאכול, המשיכה גם עם המסאמן. זה בעצם תבשיל בנוסח הודי שמכיל תפוחי אדמה, בטטות, עגבניות שרי, קוביות טופו, בצלים ובוטנים ומגיע עם אורז לבן. מה שהתחיל בחריפות עדינה עבר לחריפות יותר מורגשת, אבל ממכרת. אז עשינו מה שכל איש שפוי עושה והזמנו עוד אורז לבן שישחה בכל הטוב הזה. הייתי שמחה לחתיכות טופו יותר גדולות, במקום הקוביות הקטנות, צ'אנקים שמנמנים שיתאימו לגודל של שאר הירקות. הגיס הגבוה היה שמח להפסיק להזיע מהחריף.
שמחים וטובי לב מהאוכל הטעים ומהבירה הזמנו קינוח. הברמנית התגאתה בקינוח הטבעוני החדש בתפריט ואמרה שבאופן מפתיע הוא גם הכי טעים. עם הבטחה כזו הזמנו את המלבי קוקוס עם גלידת אננס ובזיליקום תאילנדי (46 שקלים). מה כבר יכול להיות רע במלבי קוקוס? כמה דקות מאוחר יותר הבנו.
על השולחן נחתה צלחת גדולה, שנראתה ובכן כמו מנה עיקרית. ואם לא די בכך, המלבי, שמוגש כשבתוכו עוגיה, נראה כמו מח עצם. ונכון אנחנו אנשים עם דמיון מפותח, אבל כשהפנינו את תשומת ליבה של הברמנית, היא כבר ידעה על מה אנחנו מדברים. הקינוח המעוצב, לא היה קשור לכל מה שאכלנו עד עכשיו, והמרקם הלא נעים של המלבי, שהיה מועשר בקוקוס, הרגיש בפעם הראשונה כמו מנה שעובדת עם מגבלה. ולמרות שהיה שם צ'יפס קוקוס, וחתיכות אננס, ופרחים יפים לאכילה, התאכזבתי, ולו רק בגלל שאם עד לפני שניה הרגשתי על גג העולם שהקרניבור לידי נהנה ולא מתלונן אפילו פעם אחת (מאורע נדיר), עכשיו שוב הייתי צריכה לסנגר על האוכל שלי.
ציון מסכם:
9
שורה תחתונה
טעים ויקר. אבל אם יש לכם כמה שקלים פנויים, שווה להגיע לכאן ולאכול אוכל טבעוני משמח ואפילו מעורר גאווה.
מדד הטבעונות: 3
טאיזו. רחוב מנחם בגין 23, תל אביב
שעות הפתיחה: בימים א'-ה' בשעות 12:30 עד 15:30, מוגשות עסקיות. בימים א'-ה' ושבת המסעדה פתוחה גם בין 18:30 עד 23:30. בשישי - 18:00 עד 23:30.