טופו למתחילים: בראסרי יכולים יותר בגזרת הטבעונים

הבראסרי שהביא את עיר האורות לעיר הבורות נפתח לפני כמעט 12 שנים ברחוב אבן גבירול העמוס ומיד אומץ בחום על ידי הבליינים התל אביבים. מי שאחראי על הסטייל שלו ושל אחיו, הוטל מונטיפיורי, דליקטסן, קופי בר ורוטשילד 12, הם רותי ומתי ברודו, שאיך אומרים בצרפתית, הכל אצלם "קום איל פו", כמו שצריך. טוב, חוץ מהאוכל הטבעוני אולי.

יום שבת בצהריים אז תשלימו לכם את האווירה. אני והסחים שלי בארוחת צהריים. במקום ללכת לים החלטנו להיפגש באחת מהישיבות החודשיות שלנו, בה אנחנו אוכלים במקומות חדשים ואני עושה צחוק מעצמי עם סיפורים ספק שוברי לב ספק משעשעים. על רקע כל זה קשה לי להגיד ששמתי לב למשהו מיוחד באנשים שסבבו אותנו, מה שבטוח שהמקום היה הומה. מזל שהזמנו מקום. סחים.

יפה בבראסרי. שלא יהיה לכם ספק, פה תקבלו שירות, אווירה וחן אירופאי, בלי מאמץ מיותר. לפחות ככה זה נראה. עשר דקות אחרי שיצאתי מהבית ביום הכי לח בשנה וקיללתי את עצמי ששוב החלטתי לרכוב על אופניים ולא לקחת מונית, נכנסתי בשעריו של הבראסרי. כשהמארחת לקחה אותי לשולחן, חשתי עצמי בורגנית מתורבתת, כשבלב אני מתפללת שאף אחד לא ישים לב שיש לי חור בנעל.

לפני כחצי שנה הבינו בבראסרי, אולי קצת באיחור, שצריך להוסיף מנות לטובת הטבעונים. אז הם הוסיפו, אבל בינינו נראה שזה נעשה קצת בחוסר חשק.

התפריט הטבעוני החדש כולל שלוש מנות עיקריות: סטייק פורטבלו עם בלסמי ושמן זית על תרד ותפוחי אדמה, ירקות מאודים עם סויה ויוז'ו וכרובית על הגריל עם קרם כרובית ותפוחי אדמה. כל ניסיון שלי למצוא מנה ראשונה טבעונית שלא תכלול סלט, רק בלי הגבינה, עלתה בתוהו. אז אכלתי לחם. ובצרפת כמו בצרפת, במקום החמאה מרחתי עליו הרבה חרדל דיז'ון.

לעיקרית הזמנתי את הסטייק פורטבלו. מוזר שאף אחד לא חשב על הקונוטציה שמעוררת המילה סטייק אצל אנשים, בטח ובטח אצל טבעונים, אבל אולי אני קצת טרחנית. המנה, כמו המנות של חברי לשולחן הוגשה בצורה יפה, ונראתה כמו מנה עיקרית אמיתית ולא חיקוי, שזה לא דבר מובן מאליו כשמדובר באוכל טבעוני.

הלוואי ועכשיו הייתי מספרת לכם שהחיך שלי התפוצץ מרוב עונג. אבל זה לא יקרה. היה נחמד ולא יותר מזה. הפטרייה שנעשתה על הגריל הוצפה אומנם ברוטב בלסמי מבחוץ אך נותרה אנמית ולא סקסית מבפנים. החלק היותר מוצלח של המנה היו דווקא תפוחי האדמה שהיו מושלמים למרות שנעטפו בשמן זית ולא בחמאה. התפקיד של התרד אני מניחה, חוץ מלהגיר נוזלים לצלחת שלי, היה להוסיף צבע ומרקם למנה, יותר מזה הוא לא עשה. לא לי לפחות.

לא פשוט עבור מקום כמו הבארסרי, עם אוריינטציה צרפתית מושחתת להכין מנות טבעוניות שישמרו גם על האותנטיות של המקום. בתור מישהי שאכלה בכמה מקומות יותר ופחות מפונפנים ו"אינים" מהבראסרי, הגעתי למסקנה שזה לא רק חומרי הגלם המעולים שנותנים את הטעם, אלא הרצון האמיתי להכין אוכל טבעוני טעים ומרגש. ויש כזה, תאמינו לי.

אני מאוד אוהבת את המסעדות של מתי ורותי. מאוד. אבל אם להיות כנה, כבר אין לי מה לאכול שם וזה מבאס. למרות שהתפריט הטבעוני מכיל רק שלוש מנות כרגע בבראסרי, זה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על אחיו הפזורים בעיר, וחבל.

ועוד תזכורת- פירות זה לא קינוח לגיטימי, אלא אם כן את בבית של חמותך ומכריחים אותך.

58 שקלים

8

מי שמתעקש לשבת בבראסרי צרפתי ולאכול אוכל טבעוני, ככל הנראה לא ימצא את מה שהוא מחפש.

בראסרי, אבן גבירול 70, תל אביב. פתוח 24 שעות ביממה.

טופו למתחילים: קישים מהחלומות
טופו למתחילים: התבשילייה
טופו למתחילים: מלבי פרווה מצטיין