דליקטסן: אין עוד מקום כזה

אבי אפרתי מבקר בדליקטסן שנתיים אחרי הפתיחה המדוברת ומגלה שגם עכשיו, מדובר במקום מתוקתק שמיטיב לשלב בין אוכל מוכן ומושקע לאווירה עדכנית ומסוגננת ביותר

  • דליקטסן
אבי אפרתי
אווירה נעימה ומושחתת. דליקטסן (צילום: אנטולי מיכאלו, יח"צ)

קרוב לשנתיים חלפו מאז נפתח הדליקטסן, ברחוב יהודה הלוי, בחלל שאכלס בשעתו את קפה תפארת. כמו כל מפעלות ההסעדה והבילוי של רותי ומתי ברודו, להלן R2M, ההצלחה הגיעה עם הפתיחה. הצורך שהשניים זיהו ב"מסעדניה", הלא היא מעדניה שבה אפשר גם לשבת לאכול, היה מוחשי עד מאד. לא היו כאן מקומות כאלו. גם עכשיו, שנתיים אחרי, כשהדליקטסן מתפקד כהצלחה חד משמעית, אין מקום כזה או דומה. השילוב בין שפע אוכל מוכן, לא עילי אבל מושקע יחסית, פרודוקטים מוקפדים ואפשרות לשבת ללאנץ' נחמד; כשהכל עטוף באווירה עדכנית, מסוגננת ביותר, עובד היטב.

יצאנו לדליקטסן לבדוק מה מתרחש שם שנתיים אחרי. בעומס הגדול בו נתון המקום בשעות הצהריים ואחה"צ יצא לי לצפות רבות מבחוץ, בדרך, מהמכונית. רציתי לבדוק את מצב האוכל שם עתה, האם הוא שומר על האיכויות משביעות הרצון של ימי הפתיחה. ארוחה נעימה, בעוד יום חורף שכולו שמש, בשבוע שעבר, לימדה שאכן כן. אמנם האוכל לא היה בשמיים אבל בשום שלב לא ניסו לעשות כאן אוכל בשמיים. הארוחה הייתה נחמדה והאוכל נטול יומרות ומושקע. דיל הצהריים נבנה באופן שיהיו בו כמויות מספקות. והאווירה הנעימה בצהרי היום, ספק מושחתת, עושה את שלה בגדול.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
רוסטביף (צילום: נמרוד סונדרס)

פורמולת הצהריים כוללת ראשונה לבחירה ולחם במחיר העיקרית. הלכנו על רוסטביף סינטה (78 שקלים) וחצי תרנגולת צלויה (68 שקלים). ירקות צלויים בשמן זית וכבד קצוץ תפקדו כראשונות.

שתי צלחות הפתיחה היו בפרופורציה מספקת. לא מנת ענק אמנם אבל הרבה יותר מטפאס או מזט. שתיהן, ביחד עם הלחם, חוברות לעיקריות לכדי ארוחה שאין סיבה לקום ממנה רעבים. כל הירקות, אנטיפסטי בעצם, היו במצב צבירה תקין לגמרי. לא דבללו אותם יותר מידי או הציפו בעודפי שמן וגם, כאמור, הכמות הייתה נדיבה מאד. גם הכבד הקצוץ הגיע במינונים נאים היה שמנמן, עמוק טעמים כמתבקש, הגיע עם תלתלי בצל מטוגן חביבים מעל וסיפק את הסחורה.

הגיעו העיקריות. לצד הרוסט נחה שעועית ירוקה. מתחתיו "תפוחי אדמה תנור". הבשר עצמו נחתך דק מאד, שמר על מידת האדמומיות הראויה והגיע ממקור שאיכותו מספקת. הרוסט הזה הוא בפירוש לא משהו שתדהרו שבשבילו מקצה העיר לקצהו האחר אבל הוא טעים. כזה שאוכלים ממנו ולא מותירים ובקונסטלציית תמחורו, על הראשונה שמגיעה איתו, אין עילה לבוא אליו בטענות. להיפך.

אותם הדברים בדיוק רלוונטיים לתיאור העיקרית האחרת. "1/2 תרנגולת צלויה", חצי עוף בגריל בעצם, הייתה עשויה ללא רבב. זו לא מנה שאמורה לספק עומק, עניין או חידושים קולינריים; אבל בצהרי יום העבודה היא סיפקה לי את כל מה שהייתי צריך, לצד תפוחי אדמה ומלפפון כבוש.

הזמנו גם, מקטגוריית ה"צדדיות", סלט עדשים (12 שקלים) שהיה מתובל היטב וטעים. תכל'ס, לא היה בו באמת צורך. היה מספיק אוכל גם בלעדיו.

קלאסיקה ותיקה. עוגת הגבינה של הקופי בר (צילום: יח"צ)

בגזרת המתוקים, הבייקרי של R2M נוטה לשחרר למסעדות הקבוצה תוצרים סימפטיים. הזמנו מילפיי (28 שקלים) ו"עוגת גבינה קופי בר" (19 שקלים). שניהם היו עשויים היטב. המילפיי, קרמשניט בעצם, על בצק עלים טוב וקרם אוורירי, לא מתוק מידי, היה טעים. עוגת הגבינה, קלאסיקה ותיקה, עשתה את זה גם היא.

האוכל בארוחה הזאת אולי יישכח במהרה, אבל מי צריך, בארוחת צהריים של יומיום במעדניה, אוכל לזכור אותו. הצורך הרלוונטי כשמגיעים למקום כזה הוא באוכל מוכר, יומיומי, שעשוי כהלכה. את זה ממשיכים לספק בדליקטסן בהצלחה. על כל השאר אחראים התפאורה והווייב המצוין במקום. מדובר באופציית צהריים ראויה מאד ובהחלט נחזור לכאן שוב.

דליקטסן. יהודה הלוי 79/81, תל אביב. 03-9681010

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully