פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דליקטסן: ההצלחה המהדהדת

      גם עם מאסות האכלה גדולות, מצא אבי אפרתי בדליקטסן החדשה בתל אביב, מעדנייה מוקפדת עם אוכל עשוי ללא דופי

      דליקטסן (יח"צ , נעמי ים סוף)
      דליקטסן (צילום: עידית בן אוליאל, יח"צ)

      מעדניות בישראל הן בדרך כלל מקום עם גבינות, נקניקים, קצת סלטים, שמן זית, בלסמי וחלבה. לחלופין, אוכל מעדניות מקושר תודעתית עם אוכל אתני לגווניו – יהודי מזרח אירופאי, מזרחי. לא עוד. כמעט במקביל נפתחו לאחרונה, במרחק לא גדול זו מזו, "יוחנן" מעדנייה צנועה ואיכותית, של השפים יוחנן ברנשטיין ואיתי פרידמן; ודליקטסן, המיזם החדש של R2M, הלא הם בני הזוג רותי ומתי ברודו. יוחנן, מרחוב החשמונאים, מספקים אופציית איכות צנועה. תבשילים, תוספות וסלטים, לאכול במקום או לקחת הביתה, באוריינטציה ביתית עם טאץ' עכשווי. נעים, טעים ומומלץ שם. דליקטסן, השוכן ביהודה הלוי בחלל בו פעל בשעתו קפה תפארת, מייצג את הוורסיה הגדולה והגרנדיוזית לקונספט המעדניה האורבנית.

      שתי קומות לה, לדליקטסן. התחתונה היא מעדנייה שבה קונים אוכל הביתה. העליונה, מסעדה בה אפשר לאכול (עד 20:00 בלבד) את אוכל המעדנייה ועוד קצת. כמו תמיד במקומות של R2M, האווירה, הסטיילינג והדקור לא פחות ממושלמים. קומת הכניסה מהממת. מימין מעדניית הגבינות, הנקניקים, המחמצים, המרקחות ושאר מיני פרודוקטים. משמאל אגף התבשילים העשיר, לקחת הביתה, או לעבודה, בקופסאות. שני החללים יפהפיים, מעוצבים נהדר, עכשוויים, מרשימים.

      עולים שני גרמי מדרגות גדולים, עוברים בדרך מראה עצומת ממדים, יפהפייה, ומגיעים לקומת המסעדה, שבה מתמקדת רשימה זו. כאן שולט דווקא מגע ה"אין עיצוב". לבן נקי ופשוט, שמשאיר את הבמה כולה לאדריכלות הבאוהאוס. לחלל הפנימי של הקומה צמודה מרפסת פתוחה נהדרת. בעצם, נכון הרבה יותר לכנותה גזוזטרה. ככה קראו פעם למרפסות היפות של העיר הלבנה, לפני שהתושבים בהמוניהם החלו לעשות בהן את המעשה המגונה ההוא (ויזואלית לפחות): סגירת מרפסות. עונג צרוף לשבת על רצפת הדק שבגזוזטרת הדליקטסן. בואו נקווה שאף אחד, אף פעם, לא יסגור שם מרפסת.

      לדליקטסן תפריט יומי המשתנה בהתאם לתבשילים שמעמידה המעדנייה. במחיר העיקרית מקבלים ראשונה ולחם/חמאה. סטנדרט מחירי העיקריות מזכיר, פלוס מינוס, את זה הנהוג בקופי בר בעסקיות הצהריים. מ- 52 שקלים לחזה עוף וסלט ניסואז, דרך 58 שקלים לבולונז ועד 82 למוסר ים על הפלנצ'ה.

      דליקטסן (יח"צ , עידית בן עוליאל)

      היינו שלושה והזמנו עוף טיקה (68 שקלים), בף בורגיניון (76) ומוסר ים על הפלנצ'ה עם סלט חיטה (82). מרשימת ראשונות העסקית בחרנו כבד קצוץ עם חזרת אדומה ובצל מטוגן, סלט פסטה ופטה טורקית וסלט תרד עם פיסטוק מקורמל וגבינת עיזים.

      הראשונות הפתיעו לטובה בגודלן. הן לא נראו כמו דגימה סימבולית אלא היו כאלו שמצטרפות לעיקרית ליצירת לאנץ' שממדיו מספקים בהחלט. שלושתן היו מוצלחות. הכבד הקצוץ היה עשיר, חד ומדויק בטעמיו. בסלט עלי התרד היו גם חסה ועלים נוספים. הוא היה טרי, רענן ונעטף ברוטב מוצלח. הפסטה, עם פלפל אדום קלוי, נתנה בעיטת טעם נחמדת לחיך הודות לפטה המחודדת והטובה. סיכמנו את שלב הראשונות הצנועות בסיפוק והמשכנו.

      הבורגיניון היה בסדר, לא יותר. היה בו כל מה שצריך, כולל בשר טוב, ובכל זאת החיך חווה חוסר. עוד קצת זמן בישול, חצי שעה בערך, דרוש היה לגיבוש טוב יותר של נוזלי הבישול, עד לסף קירמול; לעוד קצת ריכוך לבשר, ולחיבור העומק בין בשר לרוטב, המתבקש בתבשילים מהסוג הזה. לא מנה בעייתית כלל, אבל אפשר היה יותר טוב.

      שתי העיקריות האחרות סיפקו. במנת מוסר הים היה נתח דג מאיכות ראויה מאד, שנצרב במדויק וקיבל תוסף טעמים מסלט החיטה, שהיו בו גם דלעת ורימונים. מנה מעודנת ומוקפדת. את השוס של הארוחה סיפקה מנת העוף טיקה. תשכחו ממנות חזה העוף האדמדמות שהתרגלתם לאכול בטנדורי בשעתו (לא שהן היו רעות..). כאן מדובר בתבשיל עז טעמים, שבבסיסו יוגורט, תבלינים הודיים עזי טעם ומלאי אופי, צ'ילי ובאק צ'וי. בתוך כל זה נחו נתחי כרעיים מחולקים, עסיסיים להפליא. זו הייתה מנה מצוינת, לא פחות.

      דגמנו גם "צדדיות" ליד העיקריות: סלט תפוחי אדמה וחצילים בחומץ (8 איץ') שלא היו הכרחיות כלל.

      עוגת גבינה "קופי בר" (19) וטארט אגסים (20) היו הקינוחים. שניהם מבית היוצר של הבייקרי המוצלח. שניהם בגודל "2/3", קרי: גדול דיו כדי להיות קינוח משמעותי ולא דגימתי, ועדיין לא מנת קינוח גדולה ומפלצתית. שניהם היו טובים. עוגת הגבינה, קלאסיקה מקומית, הגדילה, כצפוי, לעשות.

      ההמולה הנעימה והאווירה הנהדרת הופכים את הדליקטסן, כמו שאר המקומות של R2M למקום שכיף גדול לבלות בו. האוכל כאן איננו יומרני, אבל במיטבו הוא מספק לגמרי את הסחורה. אוכל מעניין או חדשני לא היה אף פעם הקטע במפעלות R2M. במוצלחים שבהם (הוטל מונטיפיורי למשל) האוכל מוקפד ועשוי ללא דופי. זה מה שהרגשנו שקורה גם בדליקטסן. כמו בשאר מפעלות הקבוצה, ההצלחה מהדהדת מרגע הפתיחה. כשישבנו שם היה מפוצץ. עכשיו צריך לקוות שהרמה תישמר, ושמאסות האוכל העצומות שמתגלגלות שם לא תפגענה בסטנדרטים. אם זו הרמה שתישמר שם לאורך זמן, הרווחנו בגדול.

      דליקטסן. רחוב יהודה הלוי 79/81, תל אביב. 03-9681010. לא כשר

      חשבון (לשלושה אנשים)

      אילוסטרצית חשבון (מערכת וואלה! NEWS)