1. כרמי יוסף, ברבדו, רוזה 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה על בסיס 100% ענבי מרלו. צבע ורוד. באף שפע פירות ופרחים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 80 שקל
הכי מתאים ל: פיקניק, כריכים, ארוחות חלביות קלות.
דבר המבקר: השפע באף נמשך גם בחיך. כרגיל ביקב כרמי יוסף, גם היין הזה נעשה באקספרסיביות רבה והוא מהוקצע, נגיש והדוניסטי מאד. המרחק מיינות הרוזה הפירותיים אך מתונים של דרום צרפת (ושל כמה מהיקבים כאן) רב. זה יין שבנוי לקהל אנין פחות, שמצידו יאהב אותו מאד. חבל רק שרמת הנגישות בתמחור נמוכה יותר. 80 שקלים זה קצת הרבה בשביל הרוזה הזה.
תמורה לכסף: 2/5.
בשש מילים: סביר מסוגו אך יקר ביחס לאיכויותיו.
2. רמת נגב, קדש ברנע, נגב 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון מכרם ניצנה, 30% שיראז ו-20% קברנה פרנק; שניהם מכרם חלוצה. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאי. סינון גס בלבד. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני.13.8% כוהל בנפח.
כמה? 59 שקל
הכי מתאים ל: פסטות, כריכי בשר, טפאס, קבב על המנגל.
דבר המבקר: מידה מפתיעה מאד של מורכבות יחסית למחיר ולהעדר היומרה. יין פשוט אבל ראוי.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: יין חינני ומפתיע מאד לטובה.
3. רמת נגב, נווה מדבר לבן 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% שרדונה ו-20% סוביניון בלאן מכרם חלוצה וכרם שיזף בהר הנגב. צבע זהוב-ירקרק. באף פרי לבן ופרחים. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 69 שקלים
הכי מתאים ל: פסטות חלביות, כריכים, דגים.
דבר המבקר: לא רע באף, סביר בגלגול ראשוני בחיך אבל נגוז במהרה ומתגלה כלא משמעותי דיו בהמשך. שני מאפיינים טיפוסיים להם, ללבנים הישראליים הטובים פחות: מוחצנות יתר מחד ונטייה לדלילות מה והעדר אופי משמעותי מאידך. היין הנוכחי שייך לקבוצה השנייה וממחיש את הקושי הישראלי הרב בהתייחס ללבנים. ברמת נגב יודעים לעשות יין, זה ברור. האדומים שלהם ראויים. הלבן הנוכחי הרחק מאחורי האדומים בטעימה.
תמורה לכסף: 2/5.
בחמש מילים: קשה לעשות יין לבן בישראל.
4. רמת נגב, נווה מדבר אדום 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון מכרם עבדת, 35% פטי ורדו מכרם חלוצה ו-15% מרלו מניצנה. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: יין סביר מסוגו עם פרי טוב, חומציות טובה, מבנה לא רע ונטייה למוחצנות מה.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלי).
בשלוש מילים: לא רע מסוגו.
5. רמת נגב, רמון, קברנה פרנק 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה פרנק מכרם יחידני (חלוצה). 16 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ועשבים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 129 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות וגבינות בשלות.
דבר המבקר: יין שמיטיב לחשוף את זן הקברנה פרנק. יש בו פרי טוב, מרוכז, ירקרקות ברורה, חומציות טובה ומידה לא מבוטלת של אלגנטיות. כל אלו מלווים בטון מאופק יחסית. בסיומת ניכרה מרירות קלה שלא נרגעה גם לאחר למעלה משעה של חדרור.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בארבע מילים: קברנה פרנק לא רע.