פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם: נקניקיות זהב במרכז ת"א

      לא פשוט למצוא מקום טוב וזול לאכול בו במרכז ת"א. בגולדות, תמורת 25 שקלים בלבד, המונה אוכל כריך נקניק משובח ומשביע, שותה גזוז ותורם לחיילים

      סנדביץ' נקניקיה בגולדות (קובי רובין)
      (צילומים: קובי רובין)

      יש שרואים באוכל עליו אני כותב אוכל נחות ולא מתוחכם, אני מצטער מראש, אין ולא הייתה לי משיכה לאוכל רווי חמאה, עד עכשיו אני לא מבין מה ההבדל בין מנה מטוגנת למנה עתירת חמאה, בשני המיקרים לא מדובר על בריאות לשמה, אני לא חולק על היכולת של אנשים ללכת ולפנק את עצמם בפיתה ב-50 ש''ח, אבל אני ועוד רבים מקוראי הקבועים לא יכולים להרשות לעצמנו לאכול כל יום ב-50 שקלים.

      כל עוד אני מסתובב בתוך תל אביב, בחלקה המרכזי, אני חייב לציין שאין לי איפה לאכול. רוב המקומות שתראו השנה, לא תראו אותם בשנה הבאה, רובם יעלמו להם יחד עם חלומות ה''איך נדפוק קופה בתל אביב'', החלום אשר אותי הכי מרגיז הוא ''איך נאכיל אותם שטויות, הם גם ככה טחונים דק התל אביבים האלה'', ועוד כמה מזנונים שעדיין עובדים באותה שיטה. רק לפני תקופה קצרה גילינו שאפשר לאכול משהו קטן של בוקר ולשתות כוס קפה בחמישה ש''ח, אחרי שבמשך שנים שיכנעו אותנו שאם שילמנו יותר אז קיבלנו יותר.

      יש שמגיעים לתל אביב ובטוחים שמרכז העיר מוצף במקומות בהם הם יוכלו להשביע את רעבם במבחר מנות אוכל רחוב ראויות טעימות וזולות. בפועל, אם נעשה סקירה קצרה של רחוב אחד מרכזי, יש שווארמה עם מנה זערורית, המבורגר במחיר מופקע, עוד המבורגר ממותג לעייפה, עוד שווארמה שלא אוכלים בה אף פעם, משהו עם קינמון שאני מסרב אפילו להסתכל עליו, אחד שמנסה להמציא את הסנדביץ', לידו עוד אחד שמנסה לעבוד על כולנו, פלא שזה עושה אותי עצבני?

      לפני כמה שבועות נסע איתי במונית נער ואחרי שיחה קלה על אוכל הגענו אל מאכלי הצעירים, שנוהגים לאכול טוסט נקניק, לא סתם טוסט נקניק כשל מיודענו אלישע היקר בדרך יפו תל אביב, אותו טוסט אותו נהגתי לבלוס בבגרות, אלא מין 'טוסט על' ממותג עם שם שהמציאו רק בשבילו. המחיר של התרכובת הזאת הוא תמיד היה נשמע לי גבוה מידי, אז גם כאן כמו עם הקפה, קם מתחרה שמציע עוד אפשרות.

      הבחור הצעיר הביא לתשומת ליבי בעודנו חולפים על פינת כיכר רבין על גולדות והודיע חגיגית שהרבה יותר זול שם. אני לא בעניין של טוסט נקניק, אבל אחרי שעוד לקוח סיפר לי על המקום ועל המחיר, הבנתי שאני צריך ללכת לראות את התופעה.

      גולדות (קובי רובין)

      באתי עם חששות כבדים, הסתכלתי על התפריט וזיהיתי נקניקיה בלחמניה, המחיר התאים לי לגמרי. הגיע התור שלי
      ביקשתי לחמניה עם נקניקיה, הבחור במקום שאל אם אני רוצה לחמניית חיטה מלאה או רגילה, ישר שאלתי אם יש תוספת תשלום, הוא ענה שלא. נקניקיית בקר או עוף, בקר כמובן, עד כאן כבר התחלתי לחייך קצת, על הדלפק עמד לו מתקן גזוז טעמים, 5 שקלים לכוס, לא רע בכלל, הוספתי את זה להזמנה.

      לקראת סגירת ההזמנה, הזבן במקום הציע לי לתרום מנה לחיילים, על הקיר היו תלויים דמויי דיסקיות של חיילים, אני עוד זוכר את עצמי בנהריה לפני עלייה ללבנון, לא יכול לקנות מנה פלאפל. אתה משלם במקום על דיסקית, הדיסקית ניתלת על הקיר, חייילים על מדים יכולים לעבור ולקחת כריך של נקניק ולשבוע, הרעיון הזה ריגש אותי, לפני ההכנה של הכריך שלי, ביקשתי טעימה מהרוטב שקודמי לתור הזמינו, הזבן הסביר לי שמדובר ברוטב הבית, רוטב מרקש, בלילת תבלינים חריפה ומתקתקה גם יחד, טעימה מאוד, שמתאימה עם הכל.

      לקח לי בדיוק שנייה להבין שאני רוצה עוד רוטב מרקש והרבה, גם אחרי השיכבה העבה שהייתה בלחמניה, אחרי המתנה קצרה קיבלתי לחמניה עם נקניקיית בקר טעימה וחמה, עם כל ביס טבלתי אותה לתוך עוד רוטב, הוספתי אל המנה ירקות כבושים, המנה חמה וטעימה, פשוטה ולא מתוחכמת, יחד עם גזוז דודבנים ותרומה לחיילים, רק 25 שקלים בלבד, לאכול ולהרגיש טוב עם עצמך. מעכשיו, בכל פעם שאגיע אל המקום, אחכה לראות, אולי יגיע חייל, יקח דיסקית וישב לאכול, בתאבון.

      גולדות. רחוב אבן גבירול 61 תל אביב.050-4520146. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-02:00 ו' 10:00-15:00 שבת מוצ"ש-02:00