פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם: פלאפל שהוא כמו מים במדבר

      מי אמר שאין מה לאכול בים המלח? במקום הנמוך ביותר בעולם מוצא המונה פלאפל מצטיין, מתובל בדיוק וידידותי לילדים

      פלאפל עין גדי (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)

      כמו בכל שנה ארזתי את המשפחה בדרך אל המקום הכי נמוך בעולם. אני רוצה לפגוש את איש השיווק שהמציא את המושג חופשה משפחתית, הייתי שולח אותו לכמה חופשות כאלו ברצף, אני לא הבוס בבית שלי.

      מדינת ישראל העמידה את ים המלח על אוצרותיו הרבים כמועמד לאחד מפלאי העולם, עד היום לא ברור איך לא זכינו. מדובר באחד האזורים הכי יפים בארץ, אם לא היפה שבהם. אני אוהב כל חלק בנסיעה לכיוון ים המלח ותמיד מעדיף לנסוע דרך ירושלים, פעמיים כי טוב. אני אוהב את העצירה הקבועה בחוף לידו, תמיד אותה כוסית אספרסו להמשך הדרך, תחילת הדרך לכיוון דרום על הכביש המתעקל לו ימינה שמאלה, בכל פעם מתגלה עוד נתח של נוף שמיימי, ים המלח חלק כמו שיש, לפעמים רואים חיות מדבר על הסלעים מימין, הישובים על הדרך שאף פעם אני לא זוכר את השם שלהם, עין גדי, מצדה, למה מישהו החליט להצר את הכביש ולהוסיף לו סיבוב עיוור ימינה בעלייה? הללויה עין בוקק.

      פלאפל עין גדי (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)

      בשנה שעברה בסוף 'החופשה המשפחתית', החלטנו לבקר בקיבוץ עין גדי, יש קיוסק קטן בבית המלון שמציע ארטיק לילדים, הלכתי מתוך סקרנות של שמן. שאלתי בקבלה אם יש מה לאכול בעין גדי מעבר למה שמציעים בחדר אוכל, אשת יחסי הציבור שהייתה בדיוק בקבלה החליטה במקום לשאול אותי למה אני שואל, אני חולה על הכנות הקיבוצניקית, הם לא הולכים סחור סחור. היא סיפרה לי על הפלאפל הקבוע של יום שלישי בחדר אוכל, מיד הבנתי שאצטרך לחכות להזדמנות הראשונה לחזור לאזור. יש בחור מהאזור שמגיע כל יום שלישי קבוע ומכין פלאפל מעולה לחברי הקיבוץ, רוב חברי הקיבוץ מגיעים אל החדר אוכל וקונים להם מנה של העיר הגדולה.

      אז חיכיתי שנה ושוב הגיע יום שלישי בים המלח. לפני שנסעתי לקיבוץ התקשרתי לקבלה כדי לוודא שהמסורת נשמרת וצנעני מגיע לעשות את הפלאפל שלו, התשובה הייתה חיובית. הוצאתי אישור לנסוע מהאישה עם הבטחה לחזור להמשיך לאכול יותר מידי אוכל לא טעים עם הרבה סחוג במלון, יצאתי לדרך, הגעתי לקיבוץ וחיפשתי את חדר האוכל. חניתי ונכנסתי למבואה של החדר אוכל צנעני שם שולחן וקופה קטנה, 12 ש''ח למנה בלבד.

      את הפלאפל הוא מכין במטבח הקטן, הכדורים יוצאים רותחים ישר מהשמן, ריחם עדין וטעים, הזמנתי מנה והבטחתי לעצמי רק לטעום, אני עוד צריך לחזור למלון רעב. צנעני מוציא את הכדורים לפי דרישה בלבד, מגיעים קיבוצניקים צעירים עם זאטוטים רעבים, בני משק וותיקים. הפלאפל עצמו מעולה, ירוק בהיר, מלא טעם, מטוגן לשלמות, אם נותנים מכה לכדור, הוא נשבר קלות לשניים ועושה רעש עדין של פריכות. הפלאפל של צנעני מתובל קלות אבל בצורה מדויקת, ידידותי לילדים, הסלטים בסיסיים בלי הפתעות. באתי לאכול מנה ומצאתי את אחד הפלאפלים הכי מפתיעים במקום הכי נמוך בעולם, אם מצאתי פלאפל בעין גדי, אז פלאפל מבחינתי הוא המאכל הלאומי שלי, בשבילי זה בדיוק כמו למצוא מים במדבר.

      הפלאפל של צנעני במקום הכי נמוך בעולם. חדר האוכל עין גדי.רק יום שלישי. 18:00‫-‬20:30. לא כשר