החדשים של ויתקין ומאיה

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס מרסאן כרם גלבוע ופרנץ' קולומבארד מכרם שוני בבנימינה. צבע זהוב. באף פרי לבן ומעט עשבוניות. גוף קל-בינוני. 12.5%כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: ראשונות ים תיכוניות, דגים ופירות ים.

דבר המבקר: פרי טוב מאד, איזון מוצלח, יין קליל, מרענן, נעים ללגימה וגסטרונומי מאד.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בחמש מילים: לבן ים תיכוני סימפטי וראוי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה על בסיס קריניאן מכרם ביר טאטא בזכרון יעקב ומורבדרה מכרם מטע. צבע ורוד עז. באף פרי אדום. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.


כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני. פיקניק.

דבר המבקר: רוזה לא רע, שנמנע בהפגנתיות ממתיקות יתר. את זה יש לזקוף בהחלט לזכותו. הפרי טוב אבל עדיין לא בליגה של בכירי הוורודים המקומיים, בעיקר בשל מידה של מוחצנות יתר והיעדר ואיפוק לא מספיק.

תמורה לכסף: 2/5.

בשמונה מילים: עם קצת יותר מתינות הוא יהיה הרבה יותר טוב.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום על בסיס קריניאן מכרם ביר טאטא בזכרון יעקב, מורבדרה מכרם מטע וסירה מכפר יובל. היינות הותססו בנפרד ועורבבו להתיישנות משותפת בת 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. צבע אדום. באף פרי אדום. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: כריכי בשר, בולונז, נתחי סינטה דקים צרובים.
דבר המבקר: בלנד ים תיכוני אדום נטול יומרה שמספק את כל מה שהייתם מצפים מיין כזה: פרי טוב, לא דחוס מידי, חומציות טובה, מגע תיבול שמעקצץ קלילות ומתינות ראויה. הייתי שמח למצוא מעט פחות מתיקות בסיומת לטובת עוד קצת רזון; ובכל זאת, יופי של יין בקטגוריית המחיר הזולה-בינונית.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בחמש מילים: בלנד ים תיכוני נטול יומרה וראוי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ריזלינג מעמק האלה. היין התיישן על שמריו ולא עבר תסיסה מאלולקטית. התיישנות נוספת בת מספר חודשים בבקבוק. צבע זהוב. אף ארומאטי במיוחד (פרי לבן והדרים). גוף בינוני. 11.3% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. בשרים לבנים.

דבר המבקר: פרי טוב, חומציות נהדרת, מינרליות ברורה, ניקיון וחדות. הריזלינג של ויתקי, מהמניות הבטוחות בענף בתעשייה המקומית, לא מכזיב גם הפעם. תנו לו להתיישן שנתיים-שלוש ותזכו גם לפטרוליום מלוא החיך. יין מצוין.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בשלוש מילים: מטובי הלבנים בישראל.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פינו נואר ממורדות הרי יהודה. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום בהיר. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים.

הכי מתאים ל: עוף ובשר באוריינטציה ים תיכונית.

דבר המבקר: אף ארומטי מאד, פרי טוב מאד, חומציות רבת עוצמה, מבע מעודן בהחלט. ביטוי מעניין, שמקורו באקלים חם, לזן שמקורו במזג אוויר קר (בורגון). לגמתי ממנו, בכוונה, בצהרי יום חם. בניגוד למרבית אדומי התעשייה המקומית, שאין דרך ללגום מהם בקיץ, זה עבד. יין טוב.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשבע מילים: פינו נואר ים תיכוני; יש דבר כזה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין לבן יבש על בסיס ענבי גרנאש לבן ומעט רוסאן/ שניהם מהר מירון. חלק מהיין תסס והתבגר בחביות עץ אלון צרפתיות וחלקו במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף הדרים. גוף בינוני. 12.6% כוהל בנפח.

כמה? 125 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

דבר המבקר: פרי מגוון ביותר, שופע מאד אבל מעודן. חומציות רבת נוכחות. מעט מינראליות. רעננות. איפוק. מורכבות נאה ביותר. מקדם גסטרונומיות מצוין. לבן ים תיכוני אמיתי ומוצלח במיוחד.

תמורה לכסף: 2/5 (מצוין אך יקר).

בארבע מילים: ים תיכוניות לבנה במיטבה.