1. שאטו סאן מישל, Horse Heaven Vineyard סוביניון בלאן 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% סוביניון בלאן ו-5% סמיון מכרם "הורס וייניארד. 60% מהיין שהה במיכלים ו-40% בחבית (4 חודשים "על השמרים"). צבע זהוב חיוור. אף לימוני. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 113 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים במגע מתובל.
דבר המבקר: יין הפתיחה הלבן של שאטו סאן מישל הוא גם היין המרשים פחות בטעימה הזו. פרי טוב ונעים אבל חסרה בבירור מידה של חיות וחדות. זה יין קצת קצר שלא משכיל לנצל את החופש שעשייה במסגרת "העולם החדש" מאפשרת כדי להתגבר על מגבלותיו הטבעיות של חומר הגלם.
תמורה לכסף: 2/5
בחמש מילים: יש טובים ממנו בטעימה הזו.
2. שאטו סן מישל, Indian Wells שרדונה 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מכרם קולד קריק ו-. Wahluke slope תסיסה בחביות צרפתיות ואמריקאיות ושהות בת 6 חודשים על המשקעים. צבע זהוב עמוק. אף דחוס פרי. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 138 שקל
הכי מתאים ל: פירות ים, צדפות, דגים, בשר לבן.
דבר המבקר: שרדונה "עולם חדש" במובן היותר חביב. פרי מרוכז מאד הנתמך בחומציות ברורה, קרמיות עזה, המון עץ. יין פתייני, מוחצן ומהנה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. לא שאוהבי שאבלי יערקו אליו אבל בתוך חוקי הז'אנר התמורה שהוא מספק נאה ביותר).
בשש מילים: שרדונה "עולם חדש" מהסוג המהנה והטוב.
3. שאטו סאן מישל, Canoe Ridge Estate מרלו 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 89% מרלו ו-11% קברנה סוביניון. 18 חודש בחביות צרפתיות ואמריקאיות, כולן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 138 שקל
הכי מתאים ל: טלה ובקר, פסטות ברוטבי בשר.
דבר המבקר: מרלו בסיסי בעל פוטנציאל התיישנות נאה ביותר. לא מרתק אבל עגול, מלא פרי ועץ, עשיר ונדיב. אוהבי יינות מהסוג הזה ימות עליו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה במסגרת חוקי הז'אנר).
בשבע מילים: מרלו בסיסי, עגול, מוחצן וטוב מאד לשיטתו.
4. שאטו סן מישל, Conn Creek Vineyard קברנה סוביניון 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 97% קברנה סוביניון ו-3% מרלו מכרם קולד קריק. 21 חודשי התיישנות בחביות אמריקאיות וצרפתיות חדשות. צבע אדום כהה. באף פרי שחור חד ותבלינים. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 178 שקל
הכי מתאים ל: סטייקים
דבר המבקר: יין דחוס פרי שמחבר הרבה פרי שחור, זיתים שחורים ותבלינים. יש משהו כבד, מרוכז מאד, ביין הזה וגם מן הסתם מוחצן מאד. לפרי כאן יש כוח אבל גם השימוש בעץ עושה בעליל את שלו. בתוך חוקי הז'אנר, זה יין שעשוי היטב.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. לא זול אבל יין טוב מסוגו).
בחמש מילים: קברנה סוביניון אמריקאי דחוס ואקפרסיבי.
5. Northstar, קולומביה ואליי מרלו 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 78% מרלו, 18% קברנה סוביניון ו-4% פטי ורדו. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון (95% מהן צרפתיות והשאר אמריקאיות, 57% חדשות). צבע אדום כהה. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. 14.7% כוהל בנפח.
כמה? 263 שקל
הכי מתאים ל: תבשילים קדירה, סטייקים, בשר טלה.
דבר המבקר: מרלו רחב, עשיר ונדיב, עגול ורך, קטיפתי ואלגנטי. יש בו את כל מה שאוהבי יינות מהסוג הזה מתים עליו, וברמה גבוהה בהחלט. יין טוב מאד מסוגו.
בחמש מילים: מרלו אמריקאי עשיר, אלגנטי ומדויק.
6. L'Ecole No 41, Perigee, Seven Hills Vineyard 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 55% קברנה סוביניון, 26% מרלו, 11% קברנה פרנק, 4% מרלו ו-4% פטי ורדו מכרם Seven Hills בעמק Walla Walla. 22 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאיות, מחציתן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ותבלינים. 14.5% כוהל בנפח
כמה? 348 שקל
הכי מתאים ל: ארוחות משוקעות על בסיס בשר אדום.
דבר המבקר: יין איכותי מאד, הכי רחוק מהמוחצנות עליה מדמיינים כשחושבים על תעשיית היין האמריקאיות. מורכבות, ריבוי ניואנסים ובעיקר איפוק מבורך בעשייה. הפרי עצמו עשיר אבל העבודה בעץ מאופקת ונשלטת, לא מעיפה אותו לפנים. יין טוב מאד.
בשבע מילים: אמצע הדרך מוצלח במיוחד בין ישן לחדש.