לא כל יום מגיעים לחדרה, עיר שנותנת לא מעט שירותים לישובי הסביבה אבל מרכז העיר שלה הוא איזור בעייתי במיוחד מבחינת חנייה.עד כדי כך חמור המצב, כשכבר מוצאים מקום, לא משנה מה המרחק היעד, מנצלים את החניה ומתחילים לשוטט ברגל.
במהלך השיטוט במרכז העיר נתקלתי בשלט עם מילת הקסם "בוריקה" שמיד עשתה את שלה. נפל דבר. במקור, בוליהתמקד בפלאפל, במשך שמונה שנים, מתוכם שלוש וחצי בצומת ויתקין בבוטקה מתנייד. התמונות מעל הדלפק מספקות הצצה לתקופה ההיא. בתור יליד חדרה לא היה פשוט עבורו לפתוח עוד פלאפליה בעיר שגדושה בהן. אבל השנים עשו את שלהן, בולי צבר ביטחון וחזר לגור קרוב לבית ולמשפחה. במקום לפתוח בלב איזור הפלאפליות, הוא התמקם חלק המערבי של מרכז העיר.
מתחת לתפריט הפלאפל מופיעה הבוריקה של שרה, איך מסרבים לכזה דבר? בולי מיד ניגש לעניינים ושואל עם מה, ביצה או תפוח אדמה או ביחד. כמובן שהלכתי על הכל בבתוך פיתה, למרות שיש שיטענו שמדובר בחילול קודש לשמו. פחמימה בתוך פחמימה בתוך פחמימה. יש סלטים במקום, טירשי כתום, אבל חזק, סלט לימון חמוץ, בצל חי וברקע ריח הפלאפל. הטירשי לא חריף בכלל, אז שימו בלי בושה, על החריף אסור לוותר, וכאן מגיע החלק המאתגר. באנו לאכול בוריקה בתוך פיתה, פיתה ידועה כמבודדת חום, לתשומת ליבכם, גם אחרי ההכנה הזריזה, נא להתאזר בסבלנות ולחכות חמש דקות תמימות למניעת כוויה, אל חשש המנה לא תתקרר כל כך מהר.
אחרי שנרגענו וחיכינו, מוסיפים הרבה לימון מוחמץ ומתחילים בהעלמת הפיתה. הבוריקה שומרת על תכונותיה הפריכות מיד לאחר טיגון ומתפצפצת לפרקים בתוך הפיתה, כל התוספות מענגות ומשלימות, אתה עובר בין חריפות לרכות לחמיצות לקריספיות. פיתרון מושלם לרעב של צהריים, והמחיר של התכשיט הנהדר הזה- רק 17 ש''ח.
הבוריקה של שרה בפלאפל של בולי. הרברט סמואל 53 חדרה. כשר למהדרין. שעות פתיחה: א'-ה' 10:30-21:00.
לכל הטורים של המונה טועם