לשף בועז צאירי יש מניות יסוד בסצינת המסעדות היפניות בישראל. סאקורה שלו הייתה בשעתו מחלוצות המטבח היפני כאן. הוא נתפס במשך שנים כמי שיודע יותר מכל אחד אחר פה אוכל יפני מהו. שמחתי מאד, לכן, כששמעתי שצאירי פתח את בועזו, מסעדה יפנית טבעונית. כזאת טרם הייתה לנו כאן ואין דמות מתאימה יותר מצאירי להשיקה.
לא ברור אם המינוח 'מסעדה' הוא הנכון ביותר לתאר את בועזו. בוטקה משודרג יהיה, כנראה, תיאור מדויק יותר. אפשר היה להגיש באותה תפאורה גם שווארמה או כל אוכל פועלים מהסוג הבסיסי. מדובר במקום פשוט וצנוע, אם כן; ללא כל יומרות עיצוביות. יש בה חלל פנימי ומרפסת סגורה, שניהם קטנים. בצהרי אמצע השבוע הקרים בהם אכלנו שם, היה קר בשני החללים. במילים אחרות: באים לשם להעמיס ולהמשיך, לא לבילוי.
התפריט, המוגש על דף, כלל שלושה סלטים וארבעה מרקים וזהו. הסלטים עולים 15 שקלים, המרקים 45. תרצו, סוג של מסעדת פועלים, רק בצפון בן יהודה עם קריצה לסצינה ההיפסטרית ולא בין מוסכים.
כמי שכבר אכל כמה וכמה ארוחות יפניות טובות מאד אצל צאירי, הגעתי לבועזו מלא ציפייה. מצער היה לגלות שההר הוליד עכבר. נו, טוב, לא הר ולא עכבר. כשבאים למזללה עממית שאוכלים בה בשישים שקלים לראש, לא מצפים להר. לכן גם לא עכבר. ובכל זאת, אכזבה. וכשהיא מגיעה מהאיש הכי רציני כאן בכל הנוגע לאוכל יפני, זו איננה אכזבה קטנה, בלי קשר לתמחור.
לא היה טעים. אף אחת מהמנות לא עשתה את זה. בכולן עבר כחוט השני מן קו חד משמעי, מבאס, של שטיחות טעמים. ברור שנעשה ניסיון מוחשי לספק מרקמים נקיים, צחים, ללא תיבול מיותר ו/או כל מניפולציית טעמים אחרת. התוצאה, כמה חבל, סתמית לחלוטין.
הזמנו סלט הרוסמה (15 שקלים) וסלט אצות ווקאמה (15 שקלים). בראשון היו אטריות שעועית, מלפפון, גזר וירקות נוספים. בשני, ירקות עם אצות שונות. כל הירקות היו טריים, אפילו רעננים. כל גורמי הטעם שטוחים, רחוקים מלשכנע. קשה לבוא בטענות אל מנה המתומחרת ב-15 שקלים, פחות ממה שגובים בתל אביב על כמה פרוסות לחם לא טרי עם פנכה זערורית של חמאה. יותר מזה: מינון הסלטים היה נדיב במיוחד. אף אחד כאן לא בא לעשות קופה. ובכל זאת, איזה באסה, לא טעים.
אותו הדבר חזר במרקים. הזמנו קיושו ראמן (45 שקלים) ומרק אודון קלאסי (45 שקלים). הקיושו הוא מרק צמחוני עם אצות קומבו, פטריות שונות וירקות. יש בו שומשום וסויה וראמן מתוצרת בית. במרק האודון היה ציר פונזו, על בסיס קומבו דאשי, עם יוזו סויה. הציר של מרק האודון הקלאסי היה דל ואנמי במרקם טעמיו. התוספים לא הצליחו להרים אותו. הייתה בו מן סתמיות שלא עשתה חשק רב לאכול ממנו. במרק הקיושו גורמי הטעם היו דומיננטיים ומוחשיים יותר, אבל הוא היה פשוט לא טעים.
קינחנו בשלושה כדורי גלידה טבעונית (10 שקלים לכדור) בטעמי שקד ליים, זעפרן וקרמל מלוח. אני ממש בעד מציאת חלופה טבעונית מעת לעת לגלידה החלבית הרגילה. מזו שהוגשה לנו בבועזו לא תצמח הישועה. כדור השקד-ליים הזכיר מיץ רוזטה תוקפני במיוחד. כדור הזעפרן היה סתמי ובקרמל המלוח הרגישו הרבה קרמל ומעט מליחות. חסרה בו בבירור מידת האיזון.
נורא רצינו, שיהיה טוב; שאפשר יהיה להמליץ בשמחה על מקום נטול תואר והדר שאפשר לאכול בו יפני טבעוני פשוט אבל מצוין. לא הלך.
בועזו, בן יהודה 188, תל אביב. 03-6243708. ללא תעודת כשרות
