1. תבור, אדמה, רוסאן 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% רוסאן מצפון רמת הגולן. תסיסה במיכלי נירוסטה, ללא עץ. צבע זהוב בהיר. באף פרי אקזוטי והדרים (אשכולית). גוף בינוני. 14.3% כוהל בנפח.
כמה? 60 שקלים
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ועוף בתיבול ים תיכוני.
דבר המבקר: רוסאן לא רע בכלל שיש בו פרי עז, חמיצות טובה וקריספיות. כמעט "עולם ישן" מהדרום צרפת אבל לא עד הסוף. יש כאן בכל זאת מידה של מתיקות שמעמעמת משהו בחדות ומוחצנות רבה. יותר אמצע הדרך בין ישן לחדש. מצד שני, אחלה יין לאחה"צ חמים, לצד תקרובת ים תיכונית ותמורה לא פחות ממצוינת לשישים שקלים, במונחי מדף היינות המקומי.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: לבן יותר מסימפטי לאביב ולקיץ.
2. תבור, אדמה, שיראז 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שיראז מהגליל העליון. 12 חודשי התיישנות בחביות אץ אלון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ופרחים. גוף בינוני. 14.3% כוהל בנפח.
כמה? 60 שקלים
הכי מתאים ל: פיצות, פסטות, כריכי בקר.
דבר המבקר: שיראז "עולם חדש" מהסוג שעושים בתבור כבר שנים, לאמר: עגלגל, קומוניקטיבי ומתקתק; ובמילים אחרות: יותר שיראז אוסטרלי ופחות סירה מתובל אך מאופק של דרום צרפת. מצד שני, ניתן לחוש בראשיתה של רוח שינוי ביקב. הוא אמנם מיודע לכ-ו-ל-ם אבל בכל זאת לא השתוללו בו עם העץ. שיראז "עולם חדש" לא רע מסוגו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
ב-19 מילים: אופציה לא רעה בכלל כשצריך לארח קהל רב שלא באמת מבין ביין מבלי להגרר להפצצת הפרי והעץ המקומית הטיפוסית.
3. תבור, אדמה II, להבה 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 40% טמפרניו מרת סירין, 40% מרלו מהגליל העליון ו-20% פטי ורדו מהגליל העליון. כל אחד מהיינות התיישן בנפרד בחביות עץ אלון צרפתיות בטרם יצירת הבלנד. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14.2% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים
הכי מתאים ל: קשת רחבה יחסית של מאכלי בשר, הנעה בין טפאם חם לקדירות.
דבר המבקר: פרי מרוכז, מידה של עגלגלות (מי אמר מרלו ולא קיבל?) ושפיץ קטן נחמד, של ירקרקות ותיבול. יין נטול יומרה אך סימפטי, שיש בו שניתן להבחין בנוכחות כל אחד מהזנים בבלנד הלא ממש סטנדרטי הזה.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: בלנד לא סטנדרטי וסימפטי.
4. תבור, אדמה II, קשת 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מרסלאן מהרי ירושלים ומורבדר מכרם רמת סירין. 12 חודשי התיישנות כבלנד, בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום עמוק, מעט סגלגל. באף פרי אדום ותבלינים, עשבים. גוף בינוני-מלא. 13.6% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: נתחי סינטה דקים צרובים קלות במחבת ברזל, שקדי עגל בגריל עץ, אוכל ים תיכוני עז מבע.
דבר המבקר: בלנד ים תיכוני שהיסוד הבולט בו, בהשוואה לכל היינות שנסקרו עד כה וליינות תבור לדורותיהם בכלל, הוא מידת האיפוק המבורכת הנוכחת בו. זה יין שהתיבול נוכח בו מאד אבל במקום עושר ואקפרסיביות יש בו איזו דקות ראויה, שמאפשרת לחוש היטב במאפייני שני הזנים המרכיבים אותו. מקדם גסטרונומיות גבוה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בתשע מילים: את האדום הזה תוכלו, לשם שינוי, ללגום גם בקיץ.
5. קסטל, La Vie Blanc du Castel 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס סוביניון בלאן, שרדונה וגוורצטרמינר. ללא עץ. צבע זהוב בהיר. באף פרי טרופי, הדרים, פרי לבן ופרחים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, פסטות ועוף.
דבר המבקר: יין קליל, צנוע ולפיכך מאד לא טיפוסי לעשייה המוכרת של יקב קסטל. בלנד של זן מהלואר (סוביניון), מבורגון (שרדונה) ואלזס (גוורצטרמינר). מצד שני, כשנזכרים במוחצנות הדרמטית של "שרדונה, בלאן דו קסטל", החופש הזה אולי מפתיע פחות. יין פירותי ונעים, עם חמיצות טובה, וללא מתיקות יתר, שניתן ללגום במגוון מצבים, גם ללא אוכל.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
ב-14 מילים: היין הקל ביותר שאי פעם לגמתי מקסטל (וגם היחידי שמקבלים עבורו עודף ממאה).
6. קסטל, פטיט קסטל 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו, קברנה פרנק ומלבק. 10 חודשי התיישנות לכל אחד מהזנים בנפרד, 4 חודשים ביחד כבלנד ועוד חודשיים במיכלי בטון, בטרם ביקבוק. צבע אדום-סגול. באף פרי אדום ושחור, עשבים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 123 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: בלנד בורדולזי מאוזן וטוב שיש בו פרי ראוי, חמיצות נעימה, עושר שאיננו מוגזם ומקדם גסטרונומיות לא רע בכלל. יין טוב, שילווה בהצלחה סטייקים. יחסית למקבילי הז'אנר המקומיים, מספק תמורה בהחלט טובה לכסף.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשש מילים: בלנד בורדולזי לא מוגזם וראוי מאוד.