חיפוש מקומות חדשים של אוכל רחוב מזכיר לי חיפוש חנייה במרכז תל אביב. עכשיו אגלה לכם את הסוד הכמוס של חיפוש חנייה בתוך תל אביב. מתחילים את החיפוש מסביב לבית עצמו ולאט לאט מרחיבים את קוטר הסיבוב לרחובות הצדדיים של הבית תוך הקפדה לחזור אל קירבת הבית לגיחה והצצה על המצב, ואז שוב חוזרים לעשות את הסיבוב המתבקש. שני סיבובים משעממים ומצאתם חנייה ראויה וחוקית. אותו הדבר כאשר אני מחפש מקומות לא מרכזיים של אוכל רחוב בשכונות שלא מוכרות לי בכלל בעיר שלא שהיתי בה אף פעם- הסבלנות מתבקשת.
התחלתי את הסיבוב שלי לפי הוראות חיפוש החנייה התל אביבית, חלפתי על האזור המרכזי של באר שבע ולקחתי שמאלה במפתיע לכיוון מזרח. היה רמזור שמאלה כמעט בכל צומת. בתור תל אביבי זה שעשע אותי- אין כמעט רמזור אחרי רמזור שמאלה בתל אביב. התחלתי לנסוע על דרך השלום של באר שבע, דרך עקלקלה להפליא. נהגתי לעבר שכונה שלא ראיתי מימי, עוד אזור של באר שבע שלא הכרתי. לפתע, מצד שמאל ראיתי את פלאפל השלום.
למראית עין חשבתי שהגעתי לעוד אחת מאותן פלאפליות פשוטות ולא מעניינות. צריך פעם לצלם את החיוך שנמשח לי על הפנים בהגיעי אל אחד מהמקומות האלו כשמתברר לי שאני טועה. לבעלי המקומות עליהם כתבתי בעבר החיוך הדי מביך שלי מוכר ומשעשע. חיוך שמתחיל עם השיניים ואחריו כל הגוף ממשיך עם אותה תנועה חייכנית, כמו ילד קטן שנפל לתוך לונה פארק של טעמים וריחות. כל כך שמחתי לגלות שהגעתי למקום שהוא כפנינה של אוכל רחוב בבירת הנגב שלנו, מקום אותו פוקדים כל תושבי ובאי העיר. הבעיה היחידה של המקום, שאותה החלטתי לפתור עכשיו, היא שאף אחד לא יגיע לכאן אלא אם מישהו ילווה אותו אישית אל המקום. בכניסה ראיתי גלגל שווארמה עם עסיסית. הגנבתי מבט שמאלה והמשכתי בתנועה אל הדלפק בצד ימין. החל דו שיח עם השווארמה, אבל עצרתי אותו באיבו.
ניגשתי אל הדלפק והזמנתי מנה של פלאפל. דוד הבעלים, שחלם על פלאפליה משל עצמו אחרי שנים שעבד במקום מתחרה בעיר, גייס את בנו רועי ללמוד את רזי הפלאפל שלו עצמו. רועי לקח את ההזמנה והכין את הכדורים על המקום. חיכיתי בסבלנות והמשכתי להחליף מבטים עם השווארמה. הגוף הראה חולשה קלה, משכתי את החזה ונשמתי עמוק, לא עכשיו. לא עכשיו. כתוב פלאפל על השלט, אמרתי לעצמי בלב בצעקה קלה. עלי להתמקד במטרה. התחלתי להראות עניין בסלטים הנמצאים אל מול גלגל השווארמה. זהו נשברתי. לא כתבתי על שווארמה כבר שנים רבות, לא מצאתי שווארמה מעולה כבר שנים רבות, לא באיכות או בכמות, אחת הנקודות שמשכו אותי ב"קרב המבטים" עם השווארמה של פלאפל השלום הייתה בעובדה שהיה מדובר בשווארמה א-סימטרית. לא שווארמה סדורה ומדויקת של נתחים מהונדסים לגלגל, אלא נתחים חופשיים למראה שהונחו להם יחדיו בנונשלנטיות של גאונות לשמה, יחד עם הרכב תבלינים מעודן, שלא מפריע לאיכות הבשר. אם אתם לא נוסעים עכשיו ישר אל המקום לאכול, אז לא עשיתי את העבודה שלי כמו שצריך. תוך כדי כתיבת שורות אלה נהייתי שוב רעב בעצמי.
מנת הפלאפל של המקום (14 שקלים) מעולה. אבא דוד לא יתן לאף אחד לערער את האיכות או לפגוע בה אחרי למעלה מעשרים שנה של הכנה יומיומית - אין מקום לטעויות. הסלטים של המקום מעולים, הכל נקי ומדויק, יש במקום סלט חצילים חריף בסגנון משווייאה, שהולך עם הכל. מדובר בפלאפל מעולה וטעים. חם, טרי מהשמן ולא ספוג וקריספי. ללא ספק, פלאפל שחוזרים לאכול שוב.
עת חזרתי אל הדלפק, החל שוב קרב המבטים שהוכרע בהזמנת חצי מנה של שווארמה. 14 שקלים לחצי מנה ו-28 שקלים למנה שלמה. רק בבאר שבע בשכונה ג' חצי מנה עולה כמו שהיא צריכה לעלות- חצי מחיר. עכשיו אסור להוסיף כלום אל תוך הפיתה. חס וחלילה, שלא תעזו. אתם תאכלו את השווארמה הזאת כמו שצריך לאכול בדיוק. רק אז תוכלו לחוות את מלוא המורכבות של התבלון המרחף מעל כל נגיסה, אותה מליחות קלילה בבשר הנימוח עד אותה התמוססות בחלל הפה. אם יצאו לכם קולות הנאה קלים זה בסדר, אנחנו עדיין במזרח התיכון, מותר להביע רגש באזורנו. מצאתי שווארמה מעולה בארצנו והיא נמצאת בבאר שבע, בפינה של העיר, והיא גם משאירה עודף בכיס.
פלאפל השלום, השלום 123, באר שבע. 0508449250. שעות פעילות: א'-ה' 08:00-22:00, ו' 08:00-15:00. כשר.