טעימת השבוע היא מהיותר שוות כאן זה זמן רב. יינות אזור פריולי שבצפון מזרח איטליה, גבול סלובניה, מוכרים בארץ הרבה פחות וחבל. מיוצרים שם יינות ייחודיים ומרתקים. בטעימה הנוכחית יינות משני יקבים בפריולי: לה טונלה (La Tunella) הממוקם סמוך לטרייסטה ו-ויה די רומאנז (Vie di Romans) מהכפר מריאנו, סמוך לגוריציה.
בטעימה שישה יינות לבנים. ארבעה מהם של לה טונלה ושניים של וייה די רומאנז. שלושה מיינות לה טונלה בטעימה בסיסיים (93 שקלים) ואחד גבוה קצת יותר (130 שקלים). ביחד הם פורסים תמונה מלבבת של לבנים חסרי יומרה אבל מוצלחים במיוחד: סוביניון בלאן מהטובים שתמצאו בארץ בפחות ממאה, ריבולה ג'יאלה (Ribola Jialla זן טיפוסי לאיזור) מקסים ו"ביאנקוססטו" בלנד של פריולאנו וריבולה ג'יאלה שנותן פייט לכל מקבילי התמחור מאיזורי יין נחשבים בצרפת. מופת של תמורה לכסף.
שני יינות וייה דה רואמנז בטעימה גבוהים ונועדו ללוגמים מנוסים בארוחות מושקעות. בשניהם מאסות של איכויות ואופי ושניהם מספקים תמורה יפה ביותר למחירם (193 ו-201 שקלים). שניהם מומלצים מאד לאוהבי לבנים עם קילומטראז' בחיך. תענוג אמיתי. לחיים!
1. לה טונלה, פינו גריג'יו 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן על בסיס 100% פינו גריג'יו מקולי פריולי אוריינטלי (הגבעות המזרחיות בפריולי). מספר חודשי התיישנות בפלדת אל חלד. צבע זהוב, באף פרי טרופי ופרחים. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.
כמה? 93 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ובשרים לבנים.
דבר המבקר: ארומאטיות חד משמעית, חומציות מתונה, פרי דומיננטי ונימה מינרלית. הכי לא דומה מפינו גרי של אלזס. יותר פרי, פחות סוכר והרבה יותר אדמה ומינראליות.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשלוש מילים: יין אופי אמיתי.
2. לה טונלה, סוביניון 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 100% סוביניון מקולי פריולי אוריינטלי בפריולי. תסיסה עם שמרים והשבחה במיכלי פלדה על המשקעים תוך ערבוב. צבע זהוב בהיר חיוור. באף פרי לבן וטרופי. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 93 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים וצדפות.
דבר המבקר: גוף טוב, פרי טוב, ארומטיות, יובש, חדות ואפילו מידה של ייחוד, נגזרת הטרואר ממנו הוא מגיע. האם אנו זקוקים ליותר מזה מיין ב-93 שקלים? כנראה שלא. סוביניון מוצלח במיוחד, בסקציית הבסיסיים והפשוטים, שזוהר מול מקבילי התמחור שלו, מחו"ל ובוודאי מישראל. קלסיקת value for money. מתאים במיוחד למזיגה בכוסות במסעדות.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשבע מילים: סוביניון בסיסי שיותר מכדאי לשים אליו לב.
3. לה טונלה, ריבולה ג'יאלה 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100%לבן יבש על בסיס ריבולה ג'יאלה מקולי פריולי אוריינטלי בפריולי. מספר חודשי התיישנות במיכלי פלדה על המשקעים תוך ערבוב תכוף. צבע זהוב. באף תפוח, אפרסק ופרחים. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.
כמה? 93 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים וצדפות.
דבר המבקר: זן הריבולה ג'יאלה, שגדל בגבעות של פריולי וגם באלו השוכנות מצידו האחר של הגבול בסלובניה, איננו מוכר בישראל וחבל. האיכויות שהוא מספק במיטבו רבות קסם ומלאות בייחוד ואופי. האיכויות הללו נפרסות אפילו ביין הנוכחי - ריבולה ג'יאלה בסיסי ונטול יומרה. יש בו גוף טוב, יובש, פרי טוב (תפוח ירוק ופרי טרופי), מינרליות ואפילו מידה של מליחות, שמחדירה מימד מורכבות נוסף. מציאה אמיתית בפחות ממאה שקל.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשבע מילים: מהלבנים היותר טובים על המדף בפחות ממאה.
4. לה טונלה, ביאנקוססטו 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 50% פריולאנו ו-50% ריבולה ג'יאלה מפריולי קולי אוריינטלי בפריולי. תסיסה והתיישנות במיכלי עץ סלובניים גדולים. צבע זהוב-ירקרק. באף פרי לבן ומעט מפרי אקזוטי. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים וצדפות.
דבר המבקר: בלנד של שני זני פריולי הלבנים המסורתיים, מקטגוריה גבוהה מזו של היינות הקודמים בסקירה מרגישים את המאסה ואת ריכוז הפרי, כמו גם את המורכבות, המינרליות הברורה והעידון. לבן גסטרונומי מצוין.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: הטוב מכל העולמות של פריולי/
5. וייה דה רומאנז, סוביניון בלאן פייר 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סוביניון בלאן מיקב פייר במריאנו, פריולי. היין לא תסס בחביות לשם שימור הפרי המרוכז. צבע זהוב. באף אשכולית ופרי טרופי (הרבה פסיפלורה). גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 193 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים בארוחה מורכבת ומושקעת.
דבר המבקר: יין חלק ואלגנטי עם פרי נהדר, חומציות מקסימה ומינרליות מרשימה במיוחד. חד, מדויק ומרשים. מביטוייו היותר מרשימים של הזן, באיטליה ובכלל. מזכיר במידה רבה יין סאנסר במיטבו. סיומת ארוכה. פוטנציאל התיישנות בן שמונה שנים לפחות.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. יקר אבל נהדר).
ב-15 מילים: קשה להתאפק מלפתוח אותו. ההנאה מובטחת גם עתה אבל מידה של התאפקות תשתלם. סוביניון נהדר.
6. וייה דה רומאנז, פינו גריג'יו דסימיס 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס ענבי פינו גריג'יו מכרם דסימיס שבמריאנו, פריולי. תסיסה ויישון של 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. 100% תסיסה מאלולקטית. צבע זהוב. באף אפרסק, תבלינים, חמאתיות. גוף מלא. 13.2% כוהל בנפח
כמה? 201 שקלים
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, שוקרוט אלזאסי, ארוחה אוריינטלית מורכבת ויוקרתית.
דבר המבקר: רוב הלוגמים, לפחות בישראל, מורגלים ביינות פינו גריג'יו חצי יבשים. היין הנוכחי, עם רמות סוכר שיורי נמוכות, יבש לגמרי וכולו אופי. פרי דחוס, מרוכז אבל לא מתוק. חמיצות מאזנת רבת נוכחות. יובש ניכר וטונות של נוכחות ואישיות. בדיוק כמו יין הסוביניון בלאן מהפסקה הקודמת, לא תמצאו פינו גריג'יו כזה. נוכחות מאפייני הטרואר משמעותית מאין כמותה. תענוג!
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. יקר אבל מצוין).
בחמש מילים: פינו גריג'יו - לא מה שחשבתם!