1. קרפינטו, דוגאיולו ביאנקו 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס שרדונה וגרקטו מטוסקנה. ללא עץ. צבע זהוב קש. באף הדרים ופרחים. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 69 שקלים.
הכי מתאים ל: סלטים, פסטות, כריכים. סביצ'ה.
דבר המבקר: לבן חביב עם פרי נעים, חומציות טובה ומידה סימפטית של רכות.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בארבע מילים: לבן בסיסי חביב ונעים.
2. קרפינטו, קיאנטי קלסיקו 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% סנג'ובזה ו-20% קניולו מקיאנטי קלסיקו (בין פירנצה לסיינה). שישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום רובי. באף פרי אדום ופרחים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 69 שקלים
הכי מתאים ל: קרפצ'יו, פיצות, פסטה ברוטבי בשר.
דבר המבקר: "קיאנטי" הוא כנראה האסוציאציה הראשונה המתחברת עם יין איטלקי עבור הדיוטות. קיאנטי קלסיקו פשוט הוא המוצר הכי בסיסי המיוצר באיזור קיאנטי קלסיקו. מי שסייר בדרך היין של קיאנטי מכיר זאת היטב: מאות אם לא יותר יקבים, חלקם גדולים ומתועשים אך רובם קטנים ומשפחתיים, פזורים לאורך דרך היין של קיאנטי. בניגוד למה שניתן לחשוב, המונח "קיאנטי קלסיקו" אינו בהכרח הבטחה ליינות איכותיים. כדי למצוא כאלו במחיר שווה לכל נפש, יש לבור את המוץ מן התבן. היין הנוכחי הוא קיאנטי קלסיקו פשוט (להבדיל מ"ריזרבה", הגבוה יותר) שעשוי היטב. עם פרי טוב ומידה של אלגנטיות שמעניקה לו ערכים לא רעים של תמורה לכסף.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בארבע מילים: בסיס פירמידת היין הטוסקנית.
3. קרפינטו, רוסו די מונטפוליצ'יאנו DOC 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 70% סנג'ובזה ו-30% קניולו וזנים נוספים מהגבעות שליד מונטפוליצ'יאנו. 5 חודשי במיכלי נירוסטה. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 69 שקלים
הכי מתאים ל: פיצות, קרפצ'יו. פפרדלה ראגו.
דבר המבקר: DOC הינה קטגוריית יין חדשה (מ-1999) תחתיה ניתן לערב ביין. כאן, ב-30 אחוזי היין הנוספים ל-70 אחוזי הקניולו, כאן, בנוסף לסנג'ובזה והקניולו הקלאסיים, יש גם קברנה סוביניון ומרלו. זה יין הבסיס של כפר היין היפה מונטפוליצ'יאנו (אחיו הקטן של ה"וינו נובילה די מונטפוליצ'יאנו"). כפרי, מחוספס, מעט טאני, עם חומציות טובה. יין שולחני בסיסי. מחוספס יותר ובעל אופי ואישיות מגובשים יותר מבן הדוד - קיאנטי קלסיקו הבסיסי.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: טוסקני כפרי בסיסי.
4. קרפינטו, וינו נובילה די מונטפוליצי'אנו ריזרבה 2010 DOCG
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מינימום 70% סנג'ובזה ומקסימום 30% קניולו וזנים נוספים, מהגבעות ליד מונטפוליצ'יאנו. שנתיים בחביות עץ סלובניות בנות 5500 ליטר. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ופרחים. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים. תבשילים על בסיס בשר צייד.
דבר המבקר: הנה היין היותר גבוה של מונטפוליצי'אנו. גם בו יש מידה של חספוס ואופי טיפוסיים אבל לצידם עומק ורכות רבים. זה בקבוק שמלבד שתי שנות התיישנות בחבית, הספיק להתיישן זמן משמעותי בבקבוק, מה שמעניק לו מקדמי מורכבות נאים ביותר. באיטליה הוא מלווה נאמן ל"ביסטקה פיורנטינה". אנחנו, שרק יכולים לחלום על "ביסטקה", לגמנו אותו עם סטייק לא רע ונהנינו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. לא זול אבל ב-160 שקלים יש לנו מתיישן במצב לא רע בכלל).
בשבע מילים: סוס העבודה המוצלח של התעשייה הטוסקנית במיטבו.
5. קרפינטו, פרניטו 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מגבעות GAVILLE ליד פירנצה וגבעות מונטפוליצ'יאנו, ליד סיינה. היינות מהכרמים השונים שוהים חמישה חודשים בנפרד בנירוסטה ואז עשרה חודשים נוספים בחביות כבלנד. צבע אדום רובי. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים
הכי מתאים ל: בשרים מכל סוג.
דבר המבקר: "סופר טוסקן" הוא קטגוריית יין המאפשרת ייצור יינות טוסקניים מזנים שאינם מסורתיים בטוסקנה. וכך, היין הנוכחי מבוסס כולו על ענבי קברנה סוביניון, הזן הדומיננטי בבלנד הבורדו לזי (צרפת). בניגוד ליינות הפוסקניים הקלסיים, המהווים עצם מעצמות עולם היין הישן, היין הנוכחי הוא יין "עולם חדש" טיפוסי. עוצמתי ומוחצן, אלגנטי וקטיפתי, עתיר עץ. חובבי יינות מהסוג הזה ימותו עליו. כותב שורות אלו קצת פחות אולם אין ספק שבתחומו הוא עשוי יותר מהיטב.
תמורה לכסף: 2/5 (קצת יקר מידי).
בחמש מילים: קברנה סוביניון, מייד אין טוסקני.
6. קרפינטו, ברונלו די מונטלצ'ינו 2011 DOCG
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סנג'ובזה גרוסו מהגבעות המקיפות את מונטלצ'ינו. 3 שנות התיישנות בחביות עץ סלובניות בנות 5500 ליטר. צבע אדום עז. באף פרי אדום, שחור, תבלינים, עור וטבק, גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 250 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות על בסיס בשרים עזי מבע.
דבר המבקר: אין ספק, לצד הבארולו של פיימונטה, ברונלו די מונטלצ'ינו הוא יין הפאר של איטליה. שרירי, עמוק, עז, מורכב, מתובל, רב רובדי; וכל זה כשפוטנציאל ההתיישנות שלו רחוק מלמצות את עצמו. בעצם, נכון לכרגע זה כמעט בייבי-ברונלו. כבר עכשיו הוא טוב ומספק אבל כדאי לתת לו עוד זמן. פוטנציאל ההתיישנות בתנאי אחסון טובים עומד על 15 שנים לפחות (כן, כן; בשונה מיינות ישראליים, יינות "העולם הישן" מיטיבים להתיישן), אם לא יותר. יחסית לתמורה העתידית המחיר יותר מסביר.
בשלוש מילים: מבכירי יינות איטליה.