חיים בבועה: המבעבעים המומלצים לסילבסטר

יינות "ספרקלינג באזז" מופקים כחלק מהמאמץ של יקב כרמל להתנחל על מדפי היינות המקומיים הזולים בסופרים. אלו שני מבעבעים קלילים (5% כוהל בנפח), אחד על בסיס ענבי מוסקט ושני על בסיס קריניאן. שניהם בסיסיים, מתקתקים, נגישים לכל ויכולים לספק את הסחורה למסיבה רבת משתתפים בתקציב שתיה נמוך.

מבעבעים בסיסיים, נטולי יומרה וסבירים בהחלט מסוגם על בסיס קברנה סוביניון מהגליל העליון (אדום) וגוורצטרמינר ו-ויונייה (לבן). לא יינות אנינים במיוחד אבל כמו קודמיהם מהפסקה ממעל, את הסחורה הם בהחלט מיטיבים לספק.

קאווה בסיסית, צנועה וזולה על בסיסי ענבי מקבאו, פרלדה ושארל לו, שהתיישנו שנה וחצי. התמורה לכסף סבירה בהחלט והבונוס – כשרות מלאה. למסורתיים מבין חולצי הפקקים בערב הסילבסטר.

יקב בלו נאן הגרמני אהוד בישראל בזכות יינותיו הלבנים המתוקים ומבעבעיו. המבעבע הנוכחי, חצי יבש, שופע פרי (המון אפרסק) ומתיקות וכוכב מסיבות ידוע.

בלנד של ענבי ברשטו, מלבסיה ומוסקט מצפון איטליה חובר למבעבע עממי פירותי ושופע פרחים.

פרוסקו מיקב טומאסי שבולפוליצ'לה קלסיקו (צפון מזרח איטליה) על בסיס ענבי גלרה (GLERA). מעודן יחסית אם כי יותר עממי ממעודן ואנין. תמורה לא רעה לכסף.

קאווה על בסיס שרדונה, מקבאו ושארל לו, טובה משמעותית מהבסיסיות הזולות, הדרית מאד, נעימה ובעלת מקדם גסטרונומי ראוי.

60% שרדונה, 20% שנין בלאן, 10% פינו בלאן ו-10% מוזאק בלאן חוברים למבעבע מוצלח להפליא, מיקב פול מאס המצוין, בדרום צרפת. עידון, הדריות, עושר ואיזון נפלא חוברים למבעבע עם איכויות יוצאות דופן יחסית למחירו. יודעי ח"ן יהנו ממנו מאד ועוד יקבלו עודף ממאה. מכוכבי הטעימה.

שרדונה אינו נמנה עם זני אלזס הקלסיים. הוא טיפוסי לבורגון. קואופרטיב פפאפנהיים האלזסי מפיק אותו בשיטה המסורתית והוא עשיר במפתיע, מורכב ומפגין איכויות פרי מצוינות יחסית למחירו.

הכוכב הבלתי מעורער של הטעימה בגזרת היינות המשתלמים הוא ה"זקט" של יקב זלבאך-אוסטר מאזור המוזל שבגרמניה. ה"פינו" בתווית הבקבוק מתייחס לבלנד שלושת סוגי הפינו – בלאן, מונייה ונואר, עליו מושתת היין. מינרלי מאד, קריספי להפליא, עשיר ומורכב, פועל יוצא של שנות התיישנות לא מבוטלות בבקבוק. עד ערב הסילבסטר נמכר ב-99 שקלים. מציאה. להשיג ב- 058-47000001.

יקב אנטינורי הענק נודע בזכות יינותיו האדומים, שמרכז הכובד שלהם בטוסקנה. לצד יינות מסורתיים, אנטינורי נודעים במהפכנות הרבה שהובילו באיטליה בשנות השבעים, שהובילה בסופו של דבר לפיתוח קטגוריית יינות הסופר טוסקן, החורגים משיטות העשייה המסורתיות. המבעבע הנוכחי, מודרני איכותי, מושתת על 72% שרדונה, 12% פינו נרו ו-10% פינו ביאנקו שהה 36 חודשים על שמריו ויש בו אלגנטיות רבה ואיכויות חד משמעיות. מבעבע גסטרונומי מאד שייטיב ללות גם בשרים לבנים ובשר עגל.

בלאן דה בלאן של ירדן הוא ללא ספק מיטב העשייה המקומית. מבעבע לבן ברמה בינלאומית ובתמחור סביר במיוחד יחסית לאיכויותיו. מורכב, עשיר, מינרלי, קריספי, אלגנטי.

מבעבע מאזור פרוסקו על בסיס 100% פינו נואר. זהוב, חמאתי, מתובל מאד ומתאים להפליא לפירות ים וצדפות.

שמפניה מכרמים מיוחסים של בית השמפניה המוערך איילה (AYALA). עושר של פינו נואר, עידון מהשרדונה ופירותיות מהפינו מוניה. ביחד מתקבלת שמפנהי שיש בה רעננות, צחות, ניקיון, מרקם, ומורכבות נהדרים. בקונטקסט מחירי השמפניה המטורללים, זו יופי של תמורה ל-306 שקלים.

פרחים ופירות אדומים נוכחים מאד בשמפניית הרוזה המקסימה הזו, הנתפסת כנגישה ופופולרית. העידון והניקיון מוחשיים בה מאד. תענוג ללגימה לצד צדפות, פירות ים ובשרים לבנים.

צבע ורוד חיוור, שקצת מזכיר סלמון, אף שכולו פירות ופרחים, עושר רב ומתיקות מה בקצה. שמפניה אלגנטית, מצוינת (וכשרה) שכייף יהיה להצמיד, לצד תקרובת מן הים, גם לתותים עם קצפת ושאר חטאים מתוקים מושחתים, בערב הסילבסטר.

200 בקבוקים בלבד מופצים מהמבעבע הזה – בלאן דה בלאן מסדרת "קצרין" היוקרתית של יקב רמה"ג, שהתיישן על שמריו זמן ממושך מיינות וינטג' רגילים ולכן שייך לקטגוריית "Late disgordge". 10 שנים על השמרים, בעבוע עדין מאד, עושר בלתי רגיל ואיכויות מרשימות ממש, למי שהפרוטה מצויה בכיסו.