הכל בחיים זה עניין של כמויות, אחרי שבמשך שנים בהן הכמות באה אצלי לפני האיכות, הגיע השלב לקחת צעד אחורה ולחפש את הטעם בכל דבר, גם אם זה על הדרך, כמו במקרה שלי. השבוע הצלחתי לצאת מופתע דווקא ממקום יחסית קרוב לבית, בדרך ההגנה בתל אביב, רחוב שמשמש בדרך כלל כלא יותר מדרך לחצות את איילון, כל בוקר לתוך תל אביב, נחל שהוא נחל אכזב מבחינתי, כביש מעבר ולא יותר מכך.
לפני כמה ימים חבר טוב, בעודו הולך אל תחנת רכבת ההגנה, נתקל בריח מעלף של מאפה חם, לא היה בריח שמץ של מרגרינה, אותו ריח דמוי פלסטיק שרוף שממלא כל מאפיית דרכים קטנה של מאפים קפואים. הסתכל החבר בשעון והבין שהוא יכול להרשות לעצמו כמה דקות לבלוס בהנאה דבר מה מעניין, הוא הזמין בורקס גבינה-תרד, או ככה הוא חשב בהתחלה, ישב לו רגע והבין שהוא חייב להתקשר אליי, לא יכולתי להעלות על דעתי שיש מקום שפותח בצק יופקה כל כך קרוב אליי. עוד יומיים עברו והבנתי על מה החבר דיבר, דילקס הביאה את טורקיה לביקור בארץ.
דילקס פתחה לאחרונה את המקום הקטן כנגד כל הסיכויים, אם חד הורית חרוצה שבסך הכל מנסה לשרוד. את המקום פוקדים כמובן הלקוחות מהקהילה הטורקית בארץ, עוצרים לדבר קצת על אוכל, מתעניינים בבקלוואות, בבורקס מים (עליו אפרט בהמשך), אותו הם מתעצלים לעשות בעצמם, ושאר המאפים אותם הם מכירים מהבית.
הזמנתי לי בורמה ספינק (שבלול תרד) חם ישר מהמגש (15 שקלים). מדובר בשבלול של בצק עלים יופקה, אותו דילקס מכינה לאורך כל היום, מרדדת אותו אחד-אחד, עד לעובי הדרוש, בצק עליו אפשר לכתוב ספר שלם בפני עצמו, טרי, בלי קיצורי דרך. את היופקה היא מגלגלת אל תוך עצמו יחד עם תרד, בכמות לא קטנה, שאותו ניקתה ושטפה לפחות חמש פעמים, מוסיפה מעל גבינת קשקבל שרק טורקי אמיתי יכול לא לטעות בטעמה.
אתה מקבל על מגש של עץ שבלול שמנמן ומענג, ריחו המשכר מציף את כל הסועדים, אצל דילקס במהלך האכילה של הבורמה ספינק, אתם תקנאו במי שהתחיל לאכול אחריכם, לוטשים עיניים אל עבר אלו שרק התחילו להתענג. כל נגיסה שונה בהרכב שלה, מלאכת מחשבת של משתנים לא קבועים, אין מחשב בעולם שיכול ליצור חוסר דיוק כל כך מצוין.
על הדרך חייבים להזמין חתיכה קטנה של בורקס מים, מדובר בפשטידת שכבות (מעין לזניה אם תרצו) של בצק ספוג בגבינה שמנה יחד עם מעט שמן, הפשטידה צפה לה במים בתוך התנור, עד שהגבינה ניתכת אל תוך הבצק יחד עם השמן, הבורקס מוכן כאשר החלק העליון שלו מקבל צבע קרמל. כל זה נמס בחלל הפה תוך שנייה או שתיים, מעביר בגוף רעד קל, היה רגע אחרי הנגיסה שהידיים שלי נעצרו במקום מרוב הנאה, זה היה עד כדי כך מענג, אמרתי חתיכה קטנה, נכון? מדובר בתענוג לא זול, בגלל העבודה המרובה, בערך 80 שקלים לקילו, אבל צריך רק חתיכה של 100 גרם כדי להרגיש את הטעם, זוכרים את עניין האיכות מול הכמות?
לאוהבי בורקס תפוח אדמה, זה לא המקום בשבילכם, פה אוכלים כמו בטורקיה, דילקס לא מבינה את הרעיון של פחמימה בתוך פחמימה, אבל אם תחליטו לאכול דווקא אותו, תקבלו את בורקס רמלה (שהיא מוכרת במקום ולא מכינה בעצמה), שיהיה לכולנו בתאבון.
דילקס, דרך ההגנה 33 תל אביב, 054-9021634, שעות פעילות: ראשון - חמישי: 06:00-20:00, שישי: 06:00-18:00.
