פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: הים תיכוניים של רקנאטי

      אבי אפרתי לוגם את היינות הים תיכוניים של יקב רקנאטי ומגלה ביניהם את אחד מיינות הקיץ הכי שווים על המדף

      1. רקנאטי, פרנץ' בלנד 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס ענבי פרנץ' קולומבארד מגפנים ותיקות בגליל התחתון עם מעט סוביניון בלאן ומוסקט. צבע זהוב חיוור. אף ארומאטי מאד ובו פרי אקזוטי, פרחים, תבלינים והדרים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 85 שקלים.

      הכי מתאים ל: ראשונות, אוכל אסיאתי, בפרט תאילנדי, מתובל וחריף.

      דבר המבקר: יין חצי יבש שמיטיב להתגבר על מלכודת המתיקות. יש מספיק חמיצות טובה ומידה של מינראליות כדי שהמתיקות המסוימת בו לא תהיה דומיננטית ותייצג בעיקר את הפרי הטוב בענבים. רענן, אלגנטי וכייפי עם מקדם גסטרונומי מוצלח.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בעשר מילים: בלנד לבן חצי יבש שלא מיישר קו עם הנורמה המקומית.

      2. רקנאטי, גרי דה מרסלאן 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: "גרי" (GRIS) הוא יין המופק מ"דימום" ענבי מרסלאן ממנרה וקדמת צבי. צבעו מופק ממגע קצר של היין עם קליפות הענבים האדומות. צבע ורוד בהיר. אף שופע פרי ופרחים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

      כמה? 89 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים נאים (סושי, סשימי), טרטר וסביצ'ה דג, פירות ים ואוכל אסיאתי.

      דבר המבקר: "גרי" הוא לא בדיוק רוזה. באופיו הוא סוג של אמצע הדרך בין רוזה ללבן. מאז הושק לפני כשלוש שנים, גרי דה מרסלאן הוא מהמרעננים הרשמיים הראויים ביותר של תעשיית היין המקומית. פירותי מאד, קל במידה, לא מתוק, מלא באופי; בדיוק כמו שיינות קיץ ים תיכוניים מסוגו צריכים להיות. 89 שקלים הם לא מעט כסף עבור יין קליל שכולו FUN אבל האיכויות המופגנות כאן הן לגמרי דרום צרפתיות, במובן הטוב. יש לו מעט תחרות, אם בכלל, בתמונה הקבוצתית של יינות הרוזה המקומיים. לכן תמחורו אינו מופרך.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשש מילים: מיינות הקיץ הכי שווים על המדף.

      3. רקנאטי, רזרב, פטיט סירה 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פטיט סירה מגפנים בוגרות בעמק יזרעאל. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון, כמחציתן חדשות. ביקבוק ללא תהליכי הצללה ולאחר סינון גס. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 119 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות, מנות על בסיס בשר טלה וכבש.

      דבר המבקר: עוקצני, חומצי, מתובל - זהו פטיט סירה במיטבו, שגם אם לא תזיק לו שנת התיישנות נוספת, יש בו איזו כפריות אדמתית רבת קסם, שמהנה מאד ללגום. יופי של תמורה בהשוואה למקביליו המקומיים מליגת ה"אדום, לא זול אך לא באמת יוקרתי ב-120 שקלים".

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בתשע מילים: פטיט סירה מקומי במיטבו (בעוד שנה יהיה אפילו בשיאו).

      4. רקנאטי, רזרב, סירה 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם מנרה. תסיסה במחיצת מהשזרות. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, כרבע מהן חדשות. צבע אדום מעט סגלגל, באף פרי אדום, תבלינים ופרחוניות מה. גוף בינוני. ביקבוק ללא תהליכי הצללה ולאחר סינון גס. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 119 שקלים.

      הכי מתאים ל: תבשילי קדירה על בסיס טלה וכבש. צלעות טלה בגריל.

      דבר המבקר: סירה ים תיכוני מלא במאפיינים הטיפוסיים לזן – פרי טוב, תיבול עוקצני משמעותי לצד איפוק ורכות. אלגנטי ורך יותר בהשוואה לקודמו מהפסקה, הכפרי משהו. עשוי היטב. פוטנציאל התיישנות בן 5-7 שנים לפחות. ייפתח עוד בוודאות בשנה הבאה אך בהחלט ראוי ללגימה כבר עכשיו.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשש מילים: הנאה מובטחת לאוהבי הז'אנר הים תיכוני.

      5. רקנאטי, רזרב, מרסלאן 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: את זן המרסלאן המציאו בצרפת בשנות השישים, כהכלאה של זן הקברנה סוביניון מבורדו עם גרנאש הים תיכוני. היין הנוכחי מבוסס על ענבי מרסלאן מקדמת צבי. הוא התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי מבורגון, מחציתן חדשות וחלקן גדולות (500 ליטר), ובוקבק לאחר סינון גס. צבע אדום עמוק, מעט סגלגל. באף פרי אדום, תבליני ים תיכון ופרחים. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 149 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות.

      דבר המבקר: מרסלאן הוא מהזנים האדומים האהובים על כותב שורות אלו. במיטבו, הוא מספק את הטוב מכל העולמות, כביטוי לשני הוריו ההיסטוריים – קברנה סוביניון וגרנאש. מבנה ואלגנטיות של קברנה סוביניון. עוצמה, תיבול ואדמתיות של גרנאש. במרסלאן הנוכחי, המוצלח במיוחד, באות כל התכונות הללו לידי ביטוי. זהו מרסלאן דרום צרפתי אמיתי ומרשים מסוגו. פוטנציאל התיישנות בן שמונה עד עשר שנים. ערוך ללגימה כבר עתה.

      6. רקנאטי, רזרב, קריניאן 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי קריניאן מגפנים בוגרות שמקורם בכרם בעל (ללא השקיה) בדיר רפאת שבהרי יהודה. התיישן בחביות עץ אלון מבורגון, מחציתן חדשות וחלקן גדולות (500 ליטר). צבע אדום רובי עמוק. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 149 שקלים.

      הכי מתאים ל: בקר במחבת ועל האש. קדירות. צלעות טלה.

      דבר המבקר: בשנים הספורות מאז הושק לראשונה הפך קריניאן הפרא של רקנאטי למיתוס מקומי מוצדק בעליל. האף שאפשר לסמן בבירור שונות בין היינות לאורך, זה תמיד יין ים תיכוני נהדר. הפעם נדמה שזה הקריניאן הרך והעגול מכולם עד כה. יש בו אפילו שמץ מתיקות. זה לא מסווה את הפרי הנהדר שיש בו, את העומק והנימה המינראלית, שמקורה בשורשי הגפנים שהעמיקו בחיפוש אחר לחות, באדמה הלא מושקית של הרי יהודה. יין מצוין עם מקדם גסטרונומי גבוה. ראוי ללגימה, אבל "פרא" בן שלוש-ארבע תמיד עמוק ומעניין יותר.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. יקר אבל מצוין).

      במילה אחת: קלאסיקה.