יקב ז'אבולה או בשמו המלא פול ז'אבולה אינה (Paul Jaboulet Aine) פועל משנת 1834 ב- La Roche de Glun שעמק הרון, דרום צרפת. הקים אותו אנטואן ז'אבולה והניהול עבר לבנו הבכור פול. מ-2006 נמצא היקב בבעלותה של משפחת Frey משפחת כורמים מבוססת עם אחזקות רבות בשמפיין ובורדו ובניהולה של קרולין פריי.
ליקב כרמים בכל עמק הרון, מאזור ונטו, דרך קרוז הרמיטאג' ושאטונף דו פאפא ועד קוט רוטי והוא מייצר יינות בארבעה סדרות. הטעימה הנוכחית חושפת את מגוון יינות היקב, מבסיסיים לגבוהים. שני יינות Parallele 45, לבן ואדום, הם יינות קוט דו רון בסיסיים וזולים. שניהם מספקים חוויית לגימה יומיומית ראויה מאד. הלבן הוא מופת של תמורה ל-65 שקלים.
קבוצת האיכות הבאה היא של יינות הקרוז הרמיטאג' -
(Crozes Hermitage), לבן ואדום. שניהם מייצגים את רמת הביניים של יינות הרון בהצלחה רבה. בשניהם איפוק רב. הלבן מינרלי להפליא, מלא אופי. האדום מתובל ולא מוחצן מידי. שניהם יינות מסעדה מצוינים. היין הבא משאטונף דו פאפ (Chateauneuf du Pape) הוא הכבד, המוחצן והאגרסיבי בחבורה. שאטונף דו פאפ זה ז'אנר, שנוי במחלוקת. יש שמתים על המאסיביות, אחרים מסתייגים ממנה. השאטונף של ז'אבולה עשוי מצוין בתחומו.
היין הגבוה בטעימה הוא Paul Jaboulet Aine, Cote Rotie 2011. קוט רוטי הוא מאזורי היין הנחשבים בצרפת, בוודאי מהאיכויים ביותר בחלקה הדרומי. מדובר ביין יקר שמספק מופת של איכות ים תיכונית. לאוהבי הז'אנר שיכולים להרשות לעצמם, זו השקעה ראויה. כל יינות לגימה הנוכחית, אולי למעט שאטונף דו פאפ, ראויים מאד ללגימה גם בעונה החמה.
לחיים!
1. Paul Jaboulet Aine, Cotes Du Rhone, Parallele 45 Blanc 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% גרנאש לבן, 20% מרסאן, 20% ויונייה ו-105 בורבולן מגפנים בנות 25 מקוט דו רון. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרי ארומאטי. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 65 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, עוף, פסטות.
דבר המבקר: ארומטי, פרחוני ואפילו מעט מינרלי. כל מה שלבן יבש בסיסי של קיץ צריך, ועוד. יין קיצי מוצלח במיוחד, שמביא את החבילה הים תיכונית הלבנה האהודה, בקטן ובצנוע. קלאסי למזיגה בכוס במסעדות. תמורה מעולה לכסף.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בארבע מילים: יין צהרי קיץ מנצח.
2. Paul Jaboulet Aine, Cotes Du Rhone, Parallele 45 Rouge 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% גרנאש ו-40% סירה מגפנים בנות 25 מקוט דו רון. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 65 שקלים
הכי מתאים ל: עוף, פסטות ברוטבי בשר, קרפצ'יו בקר, כריכי בשר.
דבר המבקר: אדום קל, שמח, עוקצני ומתובל, מאוזן היטב עם מידה של דקות ים תיכונית נחמדת, שמשקף היטב הן את מאפייני הגרנאש והן את מאפייני הסירה. יין בסיסי, שמח וכייפי, שקיבל מידה של עומק בשל ההתיישנות המסוימת. לוקח בהליכה כל מקביל ישראלי שמתומחר גם ב-25 שקלים יותר ממנו. אל תחששו ללגום מעט מקורר.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בחמש מילים: יין אוכל בסיסי קל ומוצלח.
3. Paul Jaboulet Aine, Crozes Hermitage, Les alets Blanc 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרסאן מגפנים בנות 25 מקרוז הרמיטאז'. 30% מהיין תסס בחביות עץ אלון. צבע זהוב מבריק. באף פרי לבן, צהוב ותבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 114 שקלים.
הכי מתאים ל: פירות ים, דגים, מנות על בסיס בשרים לבנים (בעיקר חזיר), סביצ'ה דג, טרטר בקר.
דבר המבקר: לבן גבוה יותר, מצוין, עם מידה נאה ביותר של מינרליות, יובש טוב, מגע תיבול, חומציות טובה ועומק. מקדם גסטרונומיות נאה ביותר ומידה מרשימה של ורסטיליות, שייטיב לכסות קשת מאכלים רחבה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשש מילים: קרוז הרמיטאז' זה לא רק אדום.
4. Paul Jaboulet Aine, Crozes Hermitage, Les Jalets Rouge 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 1005 סירה מקרוז הרמיטאז', מגפנים בנות 25. תסיסה במיכלים והתבגרות במיכלי עץ ובקבוקים. צבע אדום רובי. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 114 שקלים.
הכי מתאים ל: צלעות טלה.
דבר המבקר: לאחר חדרור בן כחצי שעה מתחילות האיכויות של היין הזה להיפתח: פרי נקי וממוקד, ללא מתיקות כלל; פרחוניות נעימה (סיגליות), חומציות מצוינת, תיבול עוקצני. זה יין לא עמוס, שכייף ללגום בעיקר קודם כל לצד צלעות טלה שומניות בגריל, אבל כל מנה בשרית אחרת תיהנה מהקלות וחוסר השתלטנות שלו. שימו לב לאחוז האלכוהול הנמוך 12.5%.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בארבע מילים: ים תיכוניות אדומה במיטבה.
5. Paul Jaboulet Aine, Chateauneuf Du Pape, Le Cedre 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 70% גרנאש, 15% סנסו, 10% סירה ו-5% מורבדר מגפנים בנות למעלה מ-45 בשאטונף דו פאפ. שנת התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, זיתים שחורים ועשבי פרובנס. 15% כוהל בנפח.
כמה? 235 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדירה על בסיס כבש.
דבר המבקר: שאטונף דו פאפ מייצג את קוטב העומס והכובד בסקאלה הדרום צרפתית. השאטונף הנוכחי הספיק להתיישן כמה שנים ובשל ללגימה, למרות שפוטנציאל ההתיישנות שלו הוא בן כעשר שנים לפחות, בתנאי אחסון ראויים. פרי שחור בשל מרוכז, שפע תבלינים, אחוז אלכוהול גבוה מאד ומאסיביות רבה. יותר יין חורף, לתבשילי קדירה למיניהם, בעיקר על בסיס כבש, עם הרבה עשבים, זיתים. יינות שאטונף דו פאפ יקרים יחסית תמיד. היין הנוכחי מספק תמורה ריאלית לכסף.
בחמש מילים: הצד השני בסקאלת דרום צרפת.
6. Paul Jaboulet Aine, Cote Rotie 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% סירה ו-5% ויונייה מקוט רוטי. 9 חודשים עד שנת התיישנות בחביות בנות שנתיים עד חמש. גוף מלא. סינון קל. 13% כוהל בנפח.
כמה? 395 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס בשרים מכל סוג בקר ואו טלה/כבש.
דבר המבקר: פירוש הביטוי "קוט רוטי" בצרפתית הוא הגבעה הצלויה, בהתייחס לכמות השמש המשמעותית שמגיע לאיזור יין זה. קוט רוטי נחשב לאחד העתיקים והאיכותיים באיזורי היין בצרפת כולה. יינות קוט רוטי מבוססי סירה עם אפשרות לתוספת מעט ענבי ויונייה לבנים. ביין הנוכחי הויונייה אכן מוסיף ארומטיות ניכרת אבל הבסיס טמון באיכויות הזן הדומיננטי ביין - הסירה. פרי מצוין, לא דחוס מידי, עשבים, זיתים שחורים, אדמתיות, מעושנות מה. יין לא עמוס מידי, שיתיישן לפחות עשר שנים מהיום אבל בהחלט ראוי ללגימה כבר עכשיו, בתנאי שתשקיעו גם בתקרובת ראויה. עונג!!
בשתי מילים (וסימן קריאה): קוט רוטי!