1. בנימינה, טבע, קברנה מרלו 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קברנה סוביניון ומרלו מחבל לכיש. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף קל. 13% כוהל בנפח.
כמה? 5 במאה.
הכי מתאים ל: כריכים, פיצה.
דבר המבקר: פירותי, קל ועולץ. כל מה שיין אדום בעשרים שקלים צריך להיות.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשתי מילים: למזיגה בקראפים.
2. בנימינה, בין, שרדונה 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מרכס הרי הגלבוע. צבע זהוב רך. אף הדרי. גוף קל. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 4 במאה.
הכי מתאים ל: ראשונות קלות.
דבר המבקר: קל ומפתיע מאד לטובה. פרי, חומצה ואפילו מבנה.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: ארבע במאה ולא מביך כלל.
3. בנימינה, יוגב, קברנה סוביניון- פטי ורדו 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80$ קברנה סוביניון מקדמת צבי ו-20% פטי ורדו מהגלבוע. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 3 במאה.
הכי מתאים ל: בולונז. גולאש.
דבר המבקר: פירותי מאד, עם מבנה טוב ואיזון נאה. יין יומיום נטול יומרה שמספק תמורה נאה בהחלט לכסף לפחות מ-35 שקלים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשבע מילים: יין שפותחים בערב, כשמגיע השליח עם הפיצה.
4. בנימינה, רזרב, גרנאש ברברה 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס 70% גרנאש ו-30% ברברה מרמת סירין בגליל. 5 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע ורוד-אדמדם. באף הדרים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 60 שקלים (ושניים במאה).
הכי מתאים ל: ראשונות ים תיכוניות. פיקניק.
דבר המבקר: פרי טוב, לא דחוס מידי, חמיצות מאוזנת נעימה, ניקיון ומידה ראויה של יובש. רוזה נטול יומרה וראוי מאד.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בחמש מילים: רוזה מקומי יומיומי ראוי בהחלט.
5. בנימינה, רזרב רוסאן כתום 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% רוסאן מהגלבוע שתסס עם הקליפות. 5 חודשי התיישנות בעץ אלון צרפתי. באף הדרים, דבשיות, שמרים. גוף בינוני מלא. 12.5% כוהל בנח.
כמה? 60 שקלים (ושניים במאה).
הכי מתאים ל: דגים ובשרים לבנים.
דבר המבקר: לא אדום, לא רוזה וגם לא לבן; כתום. וככזה הוא מתנהג בחך אחרת לגמרי. אם כבר, מדובר בסוג של אמצע הדרך בין יין לבן לבירה. מעט היינות הכתומים הנעשים בישראל אינם חלק מעשייה ייננית מתועשת. הם יותר רכיב פאנקי, בטח שלא מסחרי. המהלך של בנימינה קידום כתום מסחרי, למכירה בסופרים, נחשוני וראוי להערכה רבה. יין שיש בו יותר מכל הרבה אופי. למעשה, בקטגוריית המחיר שלו, קשה לחשוב על יין ייחודי יותר.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בארבע מילים: כתום להמונים (וטוב שכך).
6. בנימינה, רזרב, מרסלאן 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרסלאן מהגלבוע. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני- מלא. 14.% כוהל בנפח.
כמה? 60 שקלים (ושניים במאה).
הכי מתאים ל: סטייקים, צלעות טלה.
דבר המבקר: דווקא כאן, במפתיע, חשים בנוכחות קצת עזה מדי של עץ שיוצרת מידת מוחצנות ומרגישה אלגנטית פחות וגם קצת פחות ים תיכונית. ועם זאת, מדובר ביופי של יין בהתחשב במחיר.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: לא רע מסוגו ובקבוצת מחירו.
7. בנימינה, אבני החושן, תרשיש 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מתל פארס ברמת הגולן, עמק קדש בגליל העליון וכרם יפתח ברמות נפתלי. היינות מהכרמים השונים התיישנו בנפרד 18 חודשים ולאחר מכן אוחדו לבלנד. צבע אדום כהה מאד. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים (79 במבצעי החגים).
הכי מתאים ל: קדירות.
דבר המבקר: קברנה סוביניון בעל גוף מאסיבי למדי, פרי דחוס יחסית ולא מעט תבלינים. עשוי ברוח "העולם בחדש" מבחינת מקדם המוחצנות, גם אם לא מתאמץ להיות חלק ואלגנטי כמקובל בז'אנר. תמורה טובה ל-79/89 שקלים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: קברנה סוביניון מאסיבי ומוחצן למדי.