אלו אינם יינות מלוטשים או אלגנטיים במיוחד אבל אי אפשר להתעלם מאיכות הפרי המלבבת, הנוכחת בכולם. זהו פרי בשל, טוב מאד, שנוכח בכל היינות, המשתנים בסגנונם. בחלק מהיינות יש מגע אדמתי, כפרי, אפילו מאובק מעט וחלקם נוטים אל העולם החדש. שווה לעקוב אחר יקב מרשה. לחומרי הגלם שלו פוטנציאל רב וכבר עכשיו חלק מהיינות לא רעים בכלל. עם עוד קצת ניסיון יוכלו בעתיד לצאת משם גם יינות מצוינים. לחיים!
השבוע בטעימה יינות יקב מרשה (Maresha) הממוקם באיזור "גבעות יהודה-תל מרשה" בסמוך לנחל גוברין (תל מרשה הוא אתר המערות של בית גוברין העתיקה). היקב והכרם הצמוד לו נמצאים בנקודת המפגש בין שפלת החוף, הרי יהודה וחבל לכיש. הכרם נטוע על גבעות כורכר ואבן גיר נמוכות. היקב עושה שימוש אך ורך בענבי הכרם השייך לו והוא נחשב לכן כ-Estate winery. היקב נמצא בבעלות משפחת חביביאן והיינן הוא אורן חביביאן.
בטעימה ארבעה יינות, לבן אחד ושלושה אדומים. הלבן, על בסיס שנין בלאן, טוב פחות בעיני אבל האדומים מעניינים. הם מבוססים, בממסכים שונים, על קברנה סוביניון, מרלו, סירה, גרנאש ופינוטאז'. אלו אינם יינות מלוטשים או אלגנטיים במיוחד אבל אי אפשר להתעלם מאיכות הפרי המלבבת, הנוכחת בכולם. זהו פרי בשל, טוב מאד, שנוכח בכל היינות, המשתנים בסגנונם. בחלק מהיינות יש מגע אדמתי, כפרי, אפילו מאובק מעט וחלקם נוטים אל העולם החדש. שווה לעקוב אחר יקב מרשה. לחומרי הגלם שלו פוטנציאל רב וכבר עכשיו חלק מהיינות לא רעים בכלל. עם עוד קצת ניסיון יוכלו בעתיד לצאת משם גם יינות מצוינים. לחיים!
1. מרשה, תל מרשה לבן 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 100% שנין בלאן מגבעות שפלת חוף יהודה. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע זהוב. באף פרי אקזוטי. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: לא שנין בלאן טיפוסי. ארומאטי באף ובתקיפה ראשונה בחך אבל מאבד נוכחות די מהר ומרגיש קצר מידי וקצת דל. מעט מאכזב.
תמורה לכסף: 2/5.
בשתי מילים: קצר מידי.
2. מרשה, תל מרשה אדום 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 45% קברנה סוביניון, 45% מרלו ו-10% סירה מגבעות שפלת חוף יהודה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: בורגיניון. רוסטביף.
דבר המבקר: פרי מצוין שנתמך בחמיצות טובה. למרות 14.5%כוהל בנפח לא מרגיש עוצמתי או מתפרץ באופן מוגזם. מעט מתיקות בקצוות, כולה מגיעה מהפרי. נגיעת תיבול קטנה וחביבה, שמקורה בנוכחות הסירה בבלנד. יין חביב בהחלט.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בארבע מילים: קברנה-מרלו חביב בהחלט.
3. מרשה, בורגין 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס ענבי גרנאש וסירה, מגבעות שפלת חוף יהודה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. ביקבוק ללא סינון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, מעט פרי שחור ותבלינים. 15% כוהל בנפח.
כמה? 99 שקלים.
הכי מתאים ל: קדירות בקר וטלה.
דבר המבקר: פרי מצוין, חמיצות טובה ואדמתיות. אפשר ממש להרגיש זית שחור ואפילו מימד מאובק משהו. יותר אלכוהול אפילו מב"תל מרשה אדום" שנסקר קודם 15%, וגם אותם לא באמת מרגישים בחך. זה לא יין עוצמתי או כבד. הוא נוטה יותר לצד הים תיכוני-מתובל-מעט מאופק של הסקאלה. לא סופר אלגנטי אולי אבל חיובי בהחלט, אודות לאיכויות הפרי והאיפוק היחסי.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשש מילים: יין ים תיכוני לא רע בכלל.
4. תל מרשה, נחל גוברין 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% פינוטאז' ו-50% סירה מגבעות שפלת חוף יהודה. 12 חודשי חביות עץ אלון. צבע אדום באף פרי אדום, עשבים. גוף בינוני-מלא. 13.4% כוהל בנפח.
כמה? 99 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מהסירה מגיע פלפל שחור, מהפינוטאז' טאץ' עגלגל. אדמה ואבק, כמו ביין הקודם, יש גם כאן. יין שנוטה קצת יותר אל העולם החדש. כמו קודמיו, לא אלגנטי או מלוטש, אבל נשען על חומרי גלם טובים.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בחמש מילים: יותר "עולם חדש" מישן.