בלגימת השבוע ארבעה יינות אדומים מהיקב הזעיר עבייה, של היינן יוסי יודפת. אי אפשר שלא להתרשם עמוקות מהעבודה של יודפת, יינן אידיאליסט שמשקם כרמים הרוסות. ארבעת היינות ייחודיים, כל אחד מהם מספר סיפור. זוהי ייננות לא תעשייתית בעליל שמרנין לפגוש בה ומשמח עד מאד כשהיא עולה יפה.
"אדום 2013", יין ביסטרו משמח, הוא הקל הארבעה; "מון איי 2013", הכולל גם קברנה סוביניון, הנגיש מביניהם; "סולסטיס 2014" ו"אז איז 2014" הכוכבים. "סולסטיס" מבוסס על קריניאן בעיקר, מהכרם אותה שיקם יודפת בשוני, בנימינה ויש בה ים תיכוניות מאופקת ומלאת אופי. "אז איז" הוא יין סירה זני שכולו איפוק, אופי וכפריות לצד אלגנטיות. שניהם ים תיכוניים מצוינים ממש ושונים מאד מהסטנדרט המקובל בתעשייה. שניהם, לצד "אדום" יכולים לשמש יינות מסעדה מצטיינים. לאלו שטרם שמו לב לעבודה האישית והלא שגרתית של יודפת, מומלץ בחום לעשות זאת. לחיים!
1. עבייה, אדום 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קריניאן מכרם ותיק באיזור בנימינה בתוספת מעט סירה מדלתון בגליל העליון. תסיסה ספונטנית ושנת התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ופרחים. גוף קל-בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: טרין בקר, צלחת שרקוטרי, כריך רוסטביף.
דבר המבקר: קל יחסית, רך ומעודן. פרטי טוב, לא מוחצן. יכול בקלות להתאים ללגימה גם לצהרי יום קייצי חם.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשש מילים: יין הבסיס הנגיש והקומוניקטיבי של עבייה.
2. עבייה, סולסטיס 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי קריניאן מכרם שוני בבנימינה בתוספת מעט סירה מהגליל העליון. תסיסה ספונטנית ויישן של שנה בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק, באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדירה על בסיס טלה וכבש, צלעות טלה. שוק טלה בתנור.
דבר המבקר: יין ים תיכוני מובהק שמשלב מידה של כפריות אדמתית לצד תיבול מלא נוכחות (תבלינים חמים). הקריניאן והסירה מיטיבים להשתלב כאן זה בזה, והם מספקים, ברכות ואיפוק ניכרים, שפע ייחוד ואופי. אחלה יין.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד בהשוואה למקביליו על משבצת "עודף מ-120").
בחמש מילים: ים תיכוני מאופק ומלא אופי.
3. עבייה, מון איי 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס קברנה סוביניון ממירון בגליל העליון וכן סירה ופטיט סירה, שניהם מכרם במושב דלתון בגליל העליון. תסיסה ספונטנית ושנת התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, חלקן חדשות והשאר ישנות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדירה, סטייקים.
דבר המבקר: "מון איי" הוא היין היותר קונבנציונלי בארסנל של עבייה. ראשית, להבדיל משאר היינות, יש בו קברנה סוביניון ופטיט סירה. זה הופך אותו לנהיר ונגיש יותר לטעם הקהל הישראלי הרחב, שעוד לא לגמרי יודע להתמודד עם קריניאן זני שכולו אופי. פרי טוב, תבלינים ונעימות רבה לצד רמז עוצמה. יין שכנראה זקוק לשנה-שנתיים נוספות כדי לבטא את רוב איכויותיו.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בחמש מילים: הנגיש מבין יינות עבייה בטעימה.
4. עבייה, אז איז 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: סירה מהגליל העליון. תסיסה ספונטנית והתיישנות בת שנה בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום כהה ביותר. באף פרי שחור, זיתים, תבלינים, אבק. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 149 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייק על עצם, מידיום רייר. קדירות.
דבר המבקר: סירה מלא פרי טוב, מגע אדמה, זיתים ומעט אבק. חום בלתי משתמע, תיבול נוכח, איפוק מבורך וכפריות לצד אלגנטיות. יין שכולו איכויות, אופי וייחוד. מדהים לגלות שגם למעלה מ-48 שעות מהפתיחה, לאחר ששהה עם פקק סגור (וללא ואקום) היין נותר כשהיה, ולא מחמיץ.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. מטובי היינות בקבוצת המחיר).
בעשר מילים: מטובי יינות הסירה הזניים על המדף המקומי ובוודאי הייחודי שבהם.