וידיאו: פתיחת הפופ אפ של פלין מקגרי ב-2015 - סיפור בדקה
מה אתם הספקתם לעשות בחיים עד גיל 19? פלין מק'גרי למשל, הספיק לעבוד בצמרת המסעדות העולמיות עם השפים הכי טובים בעולם, לפתוח פופ-אפים ומהשבוע, לפתוח מסעדת קבע נוצצת בניו יורק ולהפוך לאחד מהשפים הכי מפורסמים בעולם.
השף הצעיר נולד בשנת 1998, למשפחה מבוססת. הוריו, בעלי רפרטואר מנות מוגבל הרבו להזמין עבורו אוכל מבחוץ. במהרה, מאס באוכל הזה והחל ללמד את עצמו לבשל בעזרת צפייה בסרטוני יוטיוב, בלוגרים של אוכל וספר המפורסם של השף תומס קלר The French Laundry Cookbook. ההורים שלו בנו עבורו מטבח וציידו אותו באביזרי הבישול הכי מתקדמים שיש: כלים לבישול בוואקום, גריל פחמים ועוד.
נקודת המיפנה המשמעותית התרחשה כשהיה בן 11. מק'גרי חלה בשעלת, ונאלץ להשאר בית במשך שלושה חודשים. בזמן שאימו בהתה ב"איירון שף יפן" הוא התאמן על כישורי הבישול שלו וכאשר החלים, הרים ארוחת טעימות מרובת מנות לחבריה של אמו שזיכתה אותו במחיאות כפיים סוערות עם סיומה.
בכיתה ז' ביקש מהוריו להפסיק את לימודיו בבית הספר וללמוד במסגרת חינוך ביתי, כדי שיוכל להמשיך ולהתאמן במטבח המשוכלל שלו.
בגיל 12 מק'גרי פתח את הפרויקט הראשון שלו, יוריקה, פופ אפ בלוס אנג'לס שבו הוא מגיש ארוחת טעימות בעלות של 160דולר. זה לא מסתיים כאן. בגיל 14 כבר הספיק לכתוב אוטוביוגרפיה שבה התייחס למקורות ההשראה שלו, ונתלה באילנות הכי גבוהים שיש בתחום הקולינריה העולמית. הוא התייחס לדניאל הום (השף של אילבן מדיסון פארק, המסעדה הכי טובה בעולם), רנה רדזפי (השף של מסעדת נומה) ותומאס קלר כמקורות השראה ומנטורים.
הטריילר לסרט על פלין מק'גרי
בגיל 16 סיים את הבחינות של התיכון ועבר לגור בניו יורק, שם פתח את הפופ אפ יוריקה בווסט ווילג' בעיר. שם הוא בישל ארוחת טעימות בת 14 מנות בהשראת המסעות שלו ברחבי העולם. בשנת 2015 המגזין טיים הכתיר את מק'גרי כאחד מ-30 בני הנוער הכי משפיעים. ב-2016 השתתף בעונה השמינית כשופט אורח במאסטר שף אוסטרליה. הוא הופיע על שער הניו יורק טיימס ואף נעשה עליו סרט דוקומנטרי שהוקרן בפסטיבל סאנדנס ובפסטיבלים נוספים בעולם. במהלך הסרט מוצגת הקריירה של פלין, וישנו דגש על כך שהקריירה שלו התפתחה תוך כדי סקירה תקשורתית בלתי פוסקת מתובלת בהייפ. בסרט יש גם קורטוב ביקורת על כך, שעם כל הכישרון של השף שעליו אין עוררין, התחביב שהפך למקצוע בדרכים הגבוהים ביותר הוא פריבילגיה השמורה רק לילדים למשפחות מבוססות מאוד.
בסרט מספרת אימו על כך שזו לא תמיד התמודדות פשוטה לבן נוער, שבפופ-אפים שפתח היו תקופות קשות מאוד בהם עבד לילות ארוכים והיה חוזר הביתה עם כוויות ושלפוחיות בידיים. "כל מה שאני עושה זה כדי שאוכל לבשל, ולבשל טוב", הוא מספר במהלך הדוקומנטרי, ומסביר שמעמדו מציב אותו הרבה פעמים בסיטואציות שלא נוחות לו בתור נער ושף צעיר, אבל מבחינתו זה שווה את הכל. "אני צריך הרבה פעמים לעשות פשרות ולצאת מאיזור הנוחות שלי כדי להוציא פעול את החזון המלא".
המסעדה החדשה נקראת Gem (פנינה) וממוקמת בלואר איסט סייד. החלל מציע שתי חוויות נפרדות: מעין סלון ובו קפה, תה, מאפים ונשנושים שפתוח שבעה ימים בשבוע ופועל עד חמש בצהריים, וחדר האוכל שמגיש תפריט בן 12-15 מנות בשני סבבים בשעות הערב בימים שלישי-שבת. מק'גרי מתאר את הבישול שלו כבישול אמריקני מודרני. במסעדה מק'גרי יגיש את מנות הדגל שלו כמו קרקרים בהשראת מלון הריץ עם פואה גרא, תפוחי אדמה מבושלים ביוגורט עם מולים, אגוזי לוז וירקות ירוקים ברוטב בורדלז. תפריט הטעימות יעלה כ-155 דולר לאדם (כולל טיפ).
בראיון לניו יורק טיימס סיפר מק'גרי: "הרעיון שלי הוא לייצר סעודה". האורחים יוכלו להתחיל עם כוס שמפניה ומתאבנים בחלל חדר המגורים ולאחר מכן להמשיך לחלל המרכזי, שבו יש שולחנות עץ ומטבח פתוח לארוחה עצמה. מק'גרי מספר שהתקופה בה דניאל הום ממסעדת אילבן מדיסון פארק וארי טיימור ממסעדת אלמה בלוס אנג'לס נתנו לו לעבוד אצלם במטבח עזרה לו מאוד. "הם נתנו לי לעבוד במטבח, אבל תוך כדי נתנו לי אחריות אמיתית ולימדו אותי את הצד העסקי במקום להסתפק בכך שאקצוץ עשבי תיבול".