בלתי נסבל החום הזה, אין ספק. רוזה קר, זה מה שצריכים לשתות בו. אלא שיינות הרוזה הנפוצים בתעשיית היין המקומית וגם אלו המיובאים נוטים להיות בעייתיים: פירותיים מידי, מתוקים מידי, נטולי איכות מהסוג שידבר למביני יין. השבוע בטעימה חמישה יינות יבשים משני יקבים מפרובנס שהם הדבר האמיתי: Maitres Vigneronnes de Saint Tropez ו-Chateau de Pampelonne.
יינות רוזה של פרובנס במיטבם מביאים איכויות אחרות לגמרי: פרי עדין ונעים, לא שתלטני, יובש מרשים, דיוק וגם נימה מינראלית. הצבע שלהם אחר לגמרי מיינות הורוד העז, דמוי התותית. זהו ורוד עדין, לעיתים שקוף לעיתים אפרפר. הם גסטרונומיים מאד, מיטיבים ללוות ארוחות ים תיכוניות, מנות על בסיס דגים נאים ו/או כבושים וחובה לשתות אותם קרים מאד. מקדם התמורה לכסף של כל יינות הטעימה הנוכחית - חמישה במספר, נע בין טוב מאד לנדיר. מחיריהם מתונים ממש. הגבוה מביניהם, "לז'נד" של שאטו פמפלון, עולה 124 שקלים. המון ביחס לאחרים בטעימה, אבל איזה יין...
יינות רוזה לא נועדו ליישון. קונים אותם כדי ללגום בעונתם. ומכיוון שתופת החום והלחות הנוכחית תלווה אותנו בוודאי עד סוף ספטמבר, היינות הללו יתאימו להפליא למגוון אירועי וטיולי החגים. לחיים!