הימים ימי הקיץ, החום בלתי נסבל, מצאתי את עצמי ואת המונית באזור נצרת, החום בעיר לא שונה מתל אביב, אותה רמת לחות קשה, תוסיפו לזה גם עליות וירידות לפרקים. אחרי שהורדתי את הלקוחות מהמונית, שמתי כובע רחב שוליים, יחד עם סנדלי השורש על רגליי, נראיתי כמו תייר בארצי, הלכתי ברחבי נצרת, שורף שומן דרך הזיעה.
נצרת בשבילי היא בירת הבקלוואה של המדינה, הכנאפה בעיר גם מעולה, אבל אני מעדיף בקלוואה, כזאת עם חוטי קדאיף מטוגנים, תמיד אעדיף עם פיסטוק, לפעמים עם קשיו, אבל לא משנה מה המילוי, אני יכול לפרק תבנית. אבל על בקלוואה כולם כותבים, אני מתעסק באוכל רחוב.
נצרת ידידותית לתייר הישראלי, כל שלטי הרחוב מסבירי פנים, לפעמים בעברית קצת שבורה, אבל המסר ברור, כנס תאכל, הסתכלתי על השילוט וניסיתי לא ליפול בפח.
לכל הטורים של המונה טועם