על כל חוויה אחת מעולה, יש אלפי חוויות גרועות, בדרך כלל שומעים רק על הטובות, את הרעות מעדיפים לטשטש. אבל לא אני. הגעתי לגדרה עם המונית בצהרי יום שישי, עוד ילד שהולך לבקר את אמא בבית אבות, לפעמים נדמה לי שגדרה היא בית אבות אחד גדול. עבור רבים היא מתפקדת כתחנת דלק שעוצרים בה בין לבין, זה כל כך לא נכון, מדובר על אחת המושבות הוותיקות והמכובדות בארצנו.
בצד שמאל של רחוב הבילויים, הרחוב שכבר שנים נמצא בשיפוצים, ראיתי את השלט של אבו הלל, החניתי את המונית באתר הבנייה של הרחוב, כי ככה כולם חונים, ונכנסתי אל המקום.
פעם ראשונה שלי כאן, פנים חדשות נכנסות למקום של אוכל, אני לא בחור קטן, בלשון המעטה, לקוח פוטנציאלי עתידי, קצת קשר עין לא היה מזיק. שאלתי מה אוכלים, שתיקה רועמת. חומוס הבנתי, אבל מה אוכלים מעבר לחומוס? הבחור מאחורי הדלפק הסתכל עליי והביא לתשומת לבי שיש תפריט על הדלפק, לא הייתי נוגע בתפריט הזה עם מקל בקצה, תמיד הייתי בעד מיחזור, אבל יש גבול.