היו ימים, אוהבי החומוס האמיתיים בוודאי זוכרים אותם, בהם היינו נוסעים עד יפו עם ביצה קשה בשקית, כדי ללכת לאכול חומוס אצל אבו חסן עם ביצה, כי הרי אין ביצה קשה אצל אבו חסן. זה היה יותר בשביל הקטע, אותו רגע נהדר שמגיע לקוח חדש, מתיישב בשולחן ליד ומבקש מנה עם ביצה, ההסבר של אנשי המקום לאותו לקוח, שאלו הפסיכים עם הביצה הקשה הביאו אותה במיוחד מהבית, היה שווה הכל.
שלא תטעו, אין לזלזל באבו חסן ולו במעט, גדלתי על המקום מגיל חד ספרתי, אבל אבו חסן של פעם, זה לא אבו חסן של היום, נפתחו סניפים, נסגרו סניפים, יש אפילו אבו חסן שפתוח בשבת, מי אוכל אבו חסן בשבת?! גם המחיר כבר לא מה שהיה, 20 שקלים למנה עם פיתות גרועות, ממש אליה וקוץ בה.
אז נכון, לפעמים אין מה לעשות, הגוף מתגעגע והולכים לאבו חסן לאכול, משלמים 20 שקלים ואומרים תודה, אבל לפעמים אני מתגעגע לחומוס-צ'יפס-סלט בצלחת, אם אפשר לא יקר בבקשה, ואם אפשר שיהיה טעים כמו אבו חסן, שלפחות יעשו את המאמץ להתקרב לטעם המעלף של הפול הכי טעים בארץ.
לפני כמה שבועות הכנסתי את המונית למוסך הקבוע ביפו. הרעב התחיל לדגדג לקראת הצהריים והלכתי לחפש מה לאכול, פלאפל ג'ינה ליד המוסך הציע לי לשלם 19 שקלים על מנת פלאפל, לא כולל הצ'יפס בצד, אמרתי "לא תודה" ויצאתי מהמקום בלי לטעום אפילו, לא קצת עפתם על עצמכם פלאפל ג'ינה?
המשכתי לכיוון הבייגלה שלי, ליד הפינה יש חומוסייה עם שמות מתחלפים, גם השלט של נאדר הגדול נראה כמו שלט זמני בלבד, ובכל זאת נכנסתי למקום, עם חשש ראשוני קל. המלצר במקום התרוצץ והוציא מנות, החלטתי שהמקום מעניין אותי מספיק בשביל להזמין את המנה הקבועה שלי - הרבה פול עם נגיעה של חומוס, בלי טחינה בבקשה, אבל עם גרגירים מעל הכל.
אל השולחן הגיע סלט בלאגן עם הרוטב של החמוץ-חריף האהוב מעל, אפילו שונא סלטים ידוע כמוני לא יכול היה לעמוד בפיתוי והתחלתי ללעוס בהנאה, בעוד פני מתכווצות להן מהחמוציות הכל-כך טעימה, כשהגעתי בערך לאמצע של הסלט, שלב שבו אפילו אישתי הייתה אומרת לי כל הכבוד ועושה לי גל, הגיעה צלחת החומוס-פול.
המלצר הניח אותה בעודו ממשיך לחלק צלחות לכל שולחן קרוב, צלחת של צ'יפס מהביל חלפה על פניי לרגע והמשיכה הלאה לשולחן אחר, המבט, כמו גם הצוואר שלי המשיכו ללוות אותה לרגעים ספורים, אבל אז עצרתי את עצמי וחזרתי לענייני.
אז ככה, הפול של נאדר מעולה, בכל הנוגע לפול נאדר עושה אבו חסן ומצליח לו מאוד, החומוס שלו קצת שונה, אבל זה לא רע, לא ציפיתי שהכל יהיה אותו הדבר. החומוס של נאדר יותר כבד במקצת מזה של אבו חסן, סליחה על ההשוואה, אבל היא מתבקשת. המלצר יצא עם עוד כמה צלחות בידיים, חשבתי שהוא סיים איתי - אבל לא, עכשיו זה משתפר.
המלצר החביב הוריד לשולחן שלי צלחת לא קטנה של סגירת פינה עם צ'יפס ביתי עבה ומדושן טיגון עמוק, בצד הצלחת היו גם שלושה כדורי פלאפל הבית - פלאפל ירוק דחוס, הסתכלתי לכיוון נאדר, נאדר זיהה שזו הפעם הראשונה שלי במקום, הלקוח מולי בשולחן הסתכל עליי וחייך "ככה זה פה".
הסתכלתי על השולחן שהתמלא, כל הטוב הזה ב-30 שקלים בלבד. בואו נראה אתכם לא הולכים אתמול לנאדר לאכול חומוס צ'יפס סלט כמו שצריך, יחד עם פלאפל כי אפשר, רק כאן אצל נאדר, כמו פעם, אבל בצלחת כמו בני אדם.
חומוסיית נאדר הגדול, יצחק בן צבי 35 תל אביב, 050-8033392, שעות פעילות: ראשון - שישי: 08:30-16:15, שבת 08:30-17:00