תמיד כיף לפגוש שוב את יינות יקב הבוטיק עבייה מיחיעם, אותו מוביל היינן הכשרוני והמקורי יוסי יודפת. יודפת עובד מאד לא מסחרי ומאד איכותי. היינות שלו ניכרים ברמת החימצון הגבוהה שהם עוברים ולפיכך, אינם נוטים להחמיץ בקלות גם זמן ניכר יחסית מהפתיחה.
יודפת נוטה אל העולם הישן במובהק, העשייה שלו ים תיכונית מאד. לצד שני קריניאנים זניים מצוינים ובלנד (סיקה-קברנה סוביניון-פטיט סירה) אחד כוללת הטעימה הזו גם יין כתום מעודן ורב קסם, שאוהבי יינות לא שגרתיים ישמחו להכיר
.
את יינות עבייה אפשר להשיג ב"יינות וטעמים" רמת גן, סניפי "מנו וינו" בתל אביב וביקב, בטלפון - 0527950569. לחיים!
עבייה, מון איי 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס סירה, קברנה סוביניון ופטיט סירה מכרמים בגליל העליון (מושב מירון ומושב דלתון) תסיסה ספונטנית על שמרי בר. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי משומש (300 ליטר). 30 חודשי התיישנות בבקבוק בטרם שיווק. צבע אדום עמוק-אטום. אף עוצמתי ובו פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: יין שנוכחות כל אחד מהזנים המרכיבים אותו ניכרת בבירור. בלנד עתיר פרי, שופע תבלינים ורב עוצמה שמצליח לא להיות מוחצן מידי. מבין שלושת אדומי הטעימה הנוכחית, זה היין שהוא פחות "עולם ישן", בין השאר בשל שילוב הזנים הלא טיפוסי. בהשוואה לשני האחרים הוא גם עוצמתי, עשיר ו"עבה" יותר. ההתיישנות הוסיפה לו מימד של עומק. תמורה טובה במיוחד לאוהבי הז'אנר.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: בלנד רב עוצמה ונוכחות.
עבייה, מון ווייז 2017
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין המוגדר פורמלית כלבן יבש אך בפועל שייך לקטגוריית היינות כתומים, על בסיס ענבי קולומברד 'לבנים'. מקור הצבע הכתום בתסיסה והשריה למשך 35 יום על קליפות הענבים (SKIN CONTACT). שמונה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע כתום. גוף בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 140 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים מכל סוג. אוכל ים תיכוני מתובל.
דבר המבקר: כתום טוב וראוי שכולו איפוק. הפירותיות רעננה ומוחשית אבל גם עם מעין מגע מעונן וערפילי שכזה. יש גם תיבול רב נוכחות ותחושת איבוק מגניבה בהחלט. מה שנעים עד מאד ביין הזה זו הקלות הגורפת שלו. אחזי האלכוהול שלו נמוכים, הוא קצת מתכתב עם בירה מחוזקת ומתובלת, ואין סיבה ללגום אותו קר ממש. נהפוך הוא - ככל שהוא מתקרב לטמפרטורת החדר מנעד טעמיו מעניין יותר. יין למבינים, שהודות לרמת החמצון הגבוהה שלו אין כל בעיה ללגום אותו גם למעלה מיממה מהפתיחה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשמונה מילים: לא עושים כאן הרבה יינות כאלו (וחבל שכך).
עבייה, אום תות 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם בעל (ללא השקיה) בוגר בעמק שפייה, באדמת גיר עם שברי בזלת. תסיסה ספונטנית על שמרי בר. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום מעט סגול. באף פרי אדום ושחור, שפע תבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים.
הכי מתאים ל: צלעות טלה, תבשילים על בסיס טלה וכבש.
דבר המבקר: יין ים תיכוני ראוי מאד, במובן השלם והאמיתי ביותר. פרי טוב, מלא טעם אך לא כבד מידי ולא בשל מידי. תבלינים עוקצניים במידה. אדמתיות כפרית מחד ואלגנטיות חד משמעית מאידך. בתוך מסגרת הגוף הבינונית יש איזו דקות, מקסימה ביותר בעיני, שהופכת את היין הזה לאולטרא גסטרונומי. הוא יוסיף לאוכל בדיוק מה שיין טוב אמור להוסיף, ללא תו או תג מיותר.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. כולנו מכירים כל כך הרבה יינות ישראליים שזה תמחורם ואיכותם דלה שבעתיים).
בשלוש מילים: כייף ים תיכוני.
עבייה, שוני 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם בוגר בבקעת הנדיב. תסיסה ספונטנית על שמרי בר. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום עמוק, מעט סגלגל. באף פרי שחור, תבלינים, אדמתיות. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים.
הכי מתאים ל: צלעות טלה, תבשילי טלה, סטייק בגריל פחמים.
דבר המבקר: קריניאן ים תיכוני מוצלח מאד אף הוא, שמיטיב להביא את כל מאפייני הזן במלואם. טעימתו לצד "אום תות" שנסקר ממעל מצליחה לאפיין את השוני בין הקרקעות השונות מהן הם מגיעים וממחישה את המונח "טרואר". יופי של צפרי, תבלינים רבי נוכחות, איבוק מה, זית שחור וגם כאן נוכחת מידה של דקיקות נחמדת. ובכל זאת, לגמרי לא אותו יין.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. שווה לשלם עבור יינות לא שגרתיים).
בשתי מילים: קריניאן במיטבו.