10 המכות גרסת המסעדות

כשהשירות גרוע האוכל לא יכול להיות טעים. שירות גרוע יכול להכתיב את כל החוויה, החל ממלצרים ממורמרים, שירות פאסיב-אגרסיב, ואפילו מלצרים יותר מדי ידידותיים. עוד יכול לעצבן: כשמפנים לך את השלוק האחרון של הקולה או את הביס האחרון מהצלחת, מלצרים שלא מוצאים אותם או שנעלמים, כשאתה צריך לקום בשביל לבקש חשבון או בשביל לקרוא למישהו. הבו לנו מלצרים נעימים, שירותיים ומקצועיים בבקשה.

אם אפשר בבקשה לכתוב תפריט בצורה נורמלית ולא להרגיז אותנו עם שמות מתפלספים סטייל אייל שני או עם מנות עם שמות תואר מחמיאים, כי אין הנחתום מעיד על עיסתו. תיאור מנה ארוך שכולל סיפורים שנשמח לא לקרוא או שמות מעצבנים כמו "הנקניקייה של לוסי", והכי מעצבן - מנות שלא כתוב מה יש בהן וצריך לברר. הבו לנו תפריט אינפורמטיבי קריא, לא ארוך מדי ולא קצר מדי, ותנו לנו להחליט אם זה חלומי או מדהים.

יציאה למסעדה היא מאורע מתוכנן עבור רוב האנשים, אבל לאחרונה צצו מגוון מסעדות שלא לוקחות הזמנות ומעדיפות שמחוץ לדלת שלהן יתקהל תור של אנשים רעבים. לאחרונה הגדילו לעשות ובהרבה מסעדות גם דורשים כרטיס אשראי לבטחון במעמד הזמנת שולחן, יש מי שיטען שזה הכרחי כי הישראלי המכוער מזמין ולא מגיע, ויש מי שיטענו שזו מכה ושלפעמים הבייביסיטר הבריזה או שיש פנצ'ר באוטו והמסעדה צריכה להיות סלחנית.

אנחנו הולכים למסעדה כדי לאכול, ונשמח מאוד גם לחזור הביתה שבעים. מנות קטנות יכלות מאוד לבאס, בעיקר כשהמחיר שלהן גבוה, ביחס הפוך לגודלן. אף אחד לא שמח להזמין מנה ולקבל דוגמית, או להזמין מנה ולסיים אותה בביס אחד, על אחת כמה וכמה אם הביס הזה היה טעים. עוד מכה: כוסות יין שמספיקות בקושי לשלוק אחד. הבו לנו מנות גדולות ומשביעות ולא נתלונן.

אוכלים גם בעיניים, ואין דבר יותר מעצבן מלא לראות את מה שאתה אוכל, או יותר גרוע - מה כתוב בתפריט. אי אפשר לזהות ככה את טיב הבשר, את טריות הירקות, או בכלל לראות איך המנה נראית. האם מסעדות חשוכות מסתירות משהו? או רק מנסות לעשות אווירה? בעידן האינסטגרם הבעיה הזו הפכה למכה של ממש - התמונות יוצאות נורא או לא יוצאות בכלל. מילא שאנחנו לא רואים את האוכל שלנו, אבל שאחרים לא יראו מה אכלנו? אין יותר מעצבן מזה.

מי מאיתנו לא נתקל בסיטואציה של שולחן קטנטן שבקושי הצלחת נכנסת בו, כשאנשים נדחקים לעבור ונצמדים לשולחן שלנו, כשהמלצרית בקושי מצליחה להגיע אלינו ואנחנו צריכים לעזור לה לשים דברים על השולחן, כשאנחנו "כמעט" יושבים בשולחן עם עוד אנשים, או במקרה היותר טוב אוכלים מול הגב של מישהו. כשמדובר באוכל: תנו לנו ספייס!

עד שסוף סוף יצאנו מהבית, לקחנו בייביסיטר, שילמנו חניה, ועכשיו אתם רוצים להגביל אותנו לשעה וחצי? חוצפה. תנו לנו לאכול בשקט, בלי לחץ זמן, תנו להזמין בנחת, להתייעץ עם המלצרים, ללעוס ולא רק לבלוע, והכי חשוב, תנו לנו להזמין קינוח ולהתענג על כל כפית. צאו לנו מהלו"ז.

אל המטבח אנחנו לא יכולים להיכנס כדי לבחון את הנקיון, אבל שירותי לקוחות הם המראה של המטבח. שירותים מבריקים - מטבח מבריק. שירותים מלוכלכים - מטבח מלוכלך. גם שירותים חשוכים יכולים להיות בעיה כי הם מסתירים לכלוך. בכל מקרה, הבו לנו שירותים נקיים ומצוחצחים, ואם אתם רוצים כמה נקודות זכות אז שגם יהיו מגניבים ויהיה נחמד לעשות בהם סלפי.

נכון, כולם רוצים להיות מגניבים, ושנצלם את המנות שלהם לאינסטוש. אבל לפעמים הניסיון להיות מגניבים מדי, יוצא מתאמץ ומעייף. אז תזכרו, שטרנדים גורלם לחלוף מהעולם, ואם אתם רוצים להישאר כאן בסביבה קצת יותר משנה ורבע, השתדלו להמנע מטרנדיות יתר.

מסעדה היא לא דיסקוטק. אם היינו רוצים לרקוד היינו יוצאים למועדון. באנו למסעדה כדי לאכול ולדבר עם חברינו לשולחן, וזה מאוד לא נעים לצעוק תוך כדי האוכל. אם לא שומעים אותנו בצד השני של השולחן זה ממש מוגזם. שימו מוזיקה אבל אין צורך לעשות אותנו צרודים. תנו לנו בווליום הנכון.