כל סוגי האורז שאנחנו רואים כיום על המדפים היו בעברם אורז חום או אורז מלא. הכוונה במושגים חום ומלא היא לתאר את החלק החיצוני שעוטף את גרגר האורז, שנקרא גם סובין. מדובר באורז עשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים, נוגדי חמצון ומינרלים, ובהתאם גם מזין מאוד.

תוספת הסיבים הזו באה לידי ביטוי גם באופן ההכנה. הסוגים השונים של האורז המלא זקוקים ליותר זמן בישול וליותר נוזלים על מנת להתבשל כמו שצריך, אבל ההתעסקות לא שונה בהרבה מהכנה של אורז לבן קלאסי.

הרבה אנשים מפחדים מאורז מלא, אבל אין באמת סיבה. טיפ הזהב שלי עבורכם הוא שאם הוא לא מבושל מספיק, פשוט ממשיכים לבשל אותו (ומוסיפים עוד נוזלים אם צריך) עד שהוא מתרכך. מעבר לכך, אין כל תורה מיוחדת.

אצלנו בבית אורז חום נמצא בשימוש תדיר במגוון מנות, ואני ממליץ בחום לתת לו הזדמנות. הנה שלוש מנות שמציגות שלושה סוגים של אורז מלא.

לעוד מתכוני אורז

במנה הראשונה השתמשתי באורז בסמטי מלא, שבדיוק כמו האורז הלבן, יש לו ניחוח עדין וייחודי. הטעם האגוזי שלו הופך אפילו מנת אורז פשוטה, כמו אורז עם בצל וגזר, לקצת יותר מעניינת. זו תוספת מעולה שאפשר להגיש בשבתות וחגים יחד עם כל עיקרית.

במנה השנייה השתמשתי באורז אדום, זן אורז בעל פיגמנט בשם אנטוציאנין שנותן לו את צבעו המיוחד. לאורז הזה טעם עמוק במיוחד, ולכן בחרתי לשלב אותו עם עדשים שחורות למנת מג'דרה שונה וחגיגית. המג'דרה הזו נהדרת בפני עצמה, אצלנו בבית אוהבים אותה יחד עם טחינה חמצמצה.

המנה השלישית היא סלט שמכינים עם אורז עגול מלא. אורז עגול לבן משמש להכנה של סושי, ריזוטו, ממולאים ותבשילים, ובעיני הגרסה המלאה שלו מושלמת לסלטים. מי שרוצה לגוון את שגרת הבורגול בסלטים יכול לאמץ אותו בשמחה.