בפעם האחרונה שקוקה קולה השיקו בארץ מוצר חדש, היה זה הקולה קפה שביאס אותנו לאללה. כעת משיקים כאן, בהשקת בכורה עולמית קולה זירו מנגו. בעולם אמנם נמכרת כבר גרסה של קולה מנגו, אבל גרסת הזירו מושקת לראשונה בשראל. אז איך עובד פרי הקיץ האולטימטיבי עם המשקה הפופולרי?
ראשית, נציין שלמרבה האכזבה קיבלנו לטעום את המשקה רק בגרסת בקבוק ליטר וחצי, ולא בגרסת פחית, שבעינינו תמיד פחות טעימה. טעמנו, ולא ממש הבנו. הבחירה הלא טבעית במנגו הפתיעה אותנו, לא הצלחנו למצוא הסבר. למה לא אננס? או תות? או נענע? בשונה מקולה-דובדבן שהייתה כאן פעם לרגע (ועדיין אפשר למצוא פה ושם בכמה חנויות) או אפילו לקולה הווניל, לא מצאנו זכר לטעם הקולה האהוב.
המנגו משתלט על כל הסיפור. נשארנו עם משקה מנגו מוגז, די מתוק, אפילו שזה זירו, אבל בלי באמת זכר לקולה. באותה מידה זה היה יכול להיות פאנטה - מנגו, ואז אולי היינו מקבלים את זה יותר בסלחנות. אבל בעינינו לעשות את זה לטעם של הקולה שאנחנו כל כך אוהבים, זה קצת לחטוא למוצר.
בשונה מקולה הקפה, אין כאן פדיחה, זה לא מוצר רע, פשוט משקה מנגו מוגז. לא קולה.
גם בפפסי, למרות שזה נראה לפעמים כמו קרב אבוד מראש, מבקשים לא לקפוא על השמרים ומשיקים את פפסי מקס ליים. מצד אחד קצת מוזר להשיק מוצר כזה, שנים רבות אחרי שהושק דיאט קולה לימון. מצד שני, זה ליים, ולא לימון. האם באמת יש הבדל?
אם משוים מוצר מול מוצר, לטעמנו מדובר במשקה יותר טוב מדיאט קולה לימון. בשונה מהמשקה ההוא כאן לא סבלנו מטעם לוואי. מדובר במשקה מרענן סך הכל, אבל לא הדבר האמיתי. זה קצת הזכיר לנו קולה ששותים בקולנוע, כזאת שמהולה בהרבה קרח, מצד שני זה זיכרון נוסטלגי וחביב. מדובר בשדרוג נחמד לקיץ, ומי ששותה פפסי מקס כברירת מחדל, אולי אפילו יעדיף את החידוש הזה.
עם כוס גדושה של קרח, זה בהחלט חוסך את פלח הלימון (או הליים) ועושה את העבודה לא רע בכלל.