כבר 152 שנה שחברת טבסקו מייצרת בקבוקונים קטנים וחריפים שנמכרים בכל העולם והם כנראה הרוטב החריף המפורסם ביותר בעולם. הסיפור של המותג המשפחתי הקטן שהפך לעצום מימדים הולך אחורה עד למלחמת האזרחים האמריקנית ב-1868 אז איבד אדמונד מקילני מלואיזיאנה, שהיה בנקאי מוערך, את כל הונו ונכסיו בגלל נפילת המטבע. מקילני הנחוש החליט לחפש אפיקי הכנסה חדשים והחליט לנסות ולהפיץ את הרוטב החריף שהיה נוהג להכין למשפחתו. הוא לא שיער לעצמו את גודל ההצלחה.
את רוטב הטבסקו מכינים מפלפלים הגדלים בדרום ומרכז אמריקה, כמו גם באיי אייברי בלואיזיאנה, מקום מגוריה של משפחת מקילני מזה 150 שנה. את הפלפלים קוטפים בעזרת מקל מיוחד שאל צבעו האדום משווים את צבעם של הפלפלים הבשלים לקטיף, הידני כמובן. תהליך הכנת הרוטב המסורתי כולל התססה ארוכה ויישון ארוך בחביות עץ, סך הכל כשלוש שנים לפני שהרוטב מבוקבק בבקבוקונים הקטנים המוכרים.
עם השנים יצרה משפחת מקילני רטבים נוספים מלבד זה האדום המוכר. את הבקבוקונים הקטנים מילאו רטבים חריפים בסגנונות שונים, אבל כולם היו מבוססים על הפלפלים החריפים של טבסקו. אבל לפני שלוש שנים עשתה טבסקו העולמית מהלך והשיקה רוטב חריף חדש שחריף פי 20 מהרוטב האדום הרגיל מכיוון שהוא מבוסס על פלפלי סקורפיון.
פלפלי סקורפיון, שמקורם באזורים הקאריביים ובעיקר בטרינידד וטובגו, קרויים על שם הקצה המחודד שלהם המזכיר את עוקץ העקרב. הפלפל הזה עמד במשך שלוש שנים במקום הראשון ברשימת הפלפלים החריפים בעולם, כשבשנת 2011 נמדדו בו 1,463,700 יחידות סקוביל, אבל בשנת 2013 עקף אותו פלפל קרולינה עם 1,569,300 יחידות סקוביל ותפס את ההובלה. לצורך ההשוואה, בפלפל טבסקו רגיל יש בין 30 ל-50 אלף סקוביל, בקטנה.
החודש, באיחור אופנתי כמקובל במדינתנו הקטנה, הגיע רוטב טבסקו סקורפיון גם לרשתות השיווק בישראל. הרוטב לא מיועד לבעלי לב חלש, מספיקה טיפה קטנה להפוך כל ביס לקטלני. החריפות המוגזמת שלו מתאזנת מעט בזכות שילוב של פלפלי הסקורפיון עם גויאבה ואננס, וגם עם רוטב טבסקו אדום רגיל, אבל התוצאה הסופית כל כך לוהטת שקשה להבחין בטונים העדינים האלה של הטעם. זהו רוטב חריף המיועד באמת למיטבי לכת בכל הנוגע לחריף, וכדאי לצרוך אותו בזהירות ובאחריות.