אוכל לכל המסעדה וטיפ ענק: הקבלן שרצה פסטה ושילם חשבון מטורף

החלום הכי גדול שלנו בכל ארוחה מחדש התגשם במקום אחר, אבל אנחנו לא נפסיק לקוות

  • מלצרים
  • טיפ
  • מסעדות
מערכת וואלה! אוכל
בושוויק, תל אביב (שי מכלוף)

זה קורה לנו בכל ארוחה, מושקעת ויקרה ומעט כואבת בארנק אך גם לאנץ' זריז ובסיסי מחוץ למשרד. אנחנו מסיימים לאכול, נשענים אחורה, מריצים את השתלשלות האירועים האחרונים בראש, ויוצאים מהתהליך הזה עם שאלה אחת פשוטה - מי הזמין את כל זה, למה בעצם, ואיך קבעו שאנחנו אמורים לשלם?

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

ג'רי סיינפלד - כמובן, בסוף הכול חוזר אליו - עשה מזה קטע שלם, אבל אנחנו כבר לפחות עשור וחצי מאז שהפסקנו להתרגש מלראות את ג'רי סיינפלד מתרגש מחשבון במסעדה.

לא, אנחנו מפנטזים, כל ארוחה מחדש, על הקטע הזה שמישהו נכנס בזמן שאכלנו, הזמין אותנו בלי שנדע, יצא ונעלם. ואם אפשר, שיעשה מחווה גדולה ממש - Grand Gesture, מה שנקרא - רומנטית יותר מכל הצעת נישואים, ויזמין כבר את כל הסועדים.

כל. ארוחה. מחדש. זוהי טבעה של פנטזיה. כלומר, אלא אם כן סעדתם לפני כמה ימים בסיינט לואיס.

לנגב את הדמעות

60 שנות חומוס נקברות תחת ההריסות של תל אביב

לכתבה המלאה
בוא, אתה יכול להרשות את זה לעצמך. סיינפלד מקבל חשבון (צילום: Giphy)

ג'ים פרימן, קבלן עצמאי שמתגורר בעיר האמריקנית הענקית שעל גדות המיסיסיפי, בסך הכול אסף את ארוחת הטייק-אווי שלו מה"פסטה האוס". זה היה ערב שני שגרתי למדי, וגם ההזמנה שלו הייתה סבירה - ספגטי עם כדורי בשר וקצת צלעות לקינוח - אבל משהו בכל זאת עצר אותו לפני האיסוף.

הייתה לו הרגשה, הגדיר את אותה עצירה אחר כך, וההרגשה הזאת גרמה לו לשלם את החשבון עבור כל הנוכחים במקום. אז, כי זה לא הספיק כנראה, הוא הלך צעד אחד רחוק יותר.

"אלוהים אומר שאתה צריך להעביר את זה הלאה, אז אם אתה במצב כזה בחיים שבו אתה יכול להרשות דברים כאלה לעצמך, למה בעצם לא?", הסביר.

תל אביב יכולה לקנא, וגם נאפולי

לא סתם יש תור לפיצה הזאת

לכתבה המלאה

להעביר את זה הלאה. סיקור האירוע בארצות הברית:

"אני גר כאן, זאת הקהילה שלי, ועובדי המסעדות נפגעו קשה בגלל הקורונה. זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות"

"הסתכלתי מסביב והכול נראה נורמלי בפעם הראשונה זה הרבה זמן, אז שאלתי את אחת המלצריות אם אני יכול לקנות לסועדים ארוחת ערב", שיחזר בפני כלי התקשורת המקומיים, "אני גר כאן, זאת הקהילה שלי, ועובדי המסעדות נפגעו קשה בגלל הקורונה. זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות".

הסועדים לא שמו לב למתרחש - "אמרתי להם לא להגיד להם" - ופרימן חזר הביתה למשפחתו, לספגטי ולצלעות, לא לפני שהעביר את זה הלאה פעם נוספת, באמצעות טיפ של 500 דולר לכל אחד מעובדי המסעדה.

"הייתי בשוק", הודתה קלי ג'ונסון, שעובדת במקום בעשרים השנים האחרונות", בכל הזמן שלי פה, מעולם לא ראיתי דבר כזה". מנהלה, ג'ף מדוקס, השתתף באי-האמונה הזה ואמר כי "התגובות היו מדהימות, והמעשה גרם להרבה חיוכים על פנים של הרבה אנשים כאן".

אה, ושאלה אחרונה - בכמה הסתכם החשבון הסופי של פרימן? "זה לא ממש משנה, נכון", השיב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully