מה אנחנו כבר רוצים מפסטיבל אוכל? שואלים ברצינות, כי הרבה פעמים לא לגמרי ברור שכולנו נמצאים באותו עמוד (או תפריט).
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
ברצינות, מה כבר נבקש מאירוע שרוצה להאכיל אותנו? נכון, פעם התרגשנו מקונספט "הרבה באותו מקום", אבל זאת בכל זאת ישראל, ואנחנו בכל זאת לא יודעים לעשות תורים, אז ויתרנו והמשכנו הלאה.
רוצים, אם כך, לא מרוכז, מתפזר מאוד - בלוקיישנים ובאוכל כאחד, מקורי. כלומר, כזה שמציע משהו שלא תוכלו לנגוס בו ביום אחר. אה, ואם כבר בישראל עסקינן, ובאמצע יוני, אז גם איזושהי התחשבות במזג האוויר תהיה ברוכה, מין ג'סטה לו"זית שתבהיר שבכל זאת באנו ליהנות.
ואחרי כל זה, על ערימת הדרישות והבררנות המוטבעת בנו, בואו נדבר על פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה.
מה שהחל בשנת 2000 כאירוע סירים אינטימי של כמה בשלניות מקומיות, הפך עם השנים לחגיגה קולינרית שמשלבת נהדר בין אזוריות וטעם, גיאוגרפיה ופוד-פורנוגרפיה.
הכמות גדלה - אנחנו מדברים כעת, בשנה ה-21 של הפסטיבל, על עשרות אנשי אוכל, חקלאים, יצרנים ומארחים. האיכות התחדדה והתחושה הכללית היא ארגון-הליקופטרי מתוקתק תוצרת אנשי התיירות של המועצה האזורית מטה יהודה, כזה שלא נכנס לך לצלחת אבל כן שומר עליה עמוסה כל הזמן.
יש כאן, בין היתר, שיתופי פעולה טעימים שמתיכים יחד מטבחים עדתיים, יש אוכל אתני ומאפיות בוטיק, יקבים ומבשלות, תנובת שדות קורנת וגבינות טריות. ויש גם נופים, כאלה שווים, שמזכירים שכדאי מדי פעם להרים את הראש מהמזלג.
אז מה אוכלים כאן בעצם? בית הבראנץ' הטורקי של לבנת ואבי אוחיון מציע בעמינדב ארוחת קיץ (או סלסלת פיקניק טו-גו) עם פידה גבינה לוהטת מהטאבון, קוקטייל מבוסס פירות (וערק כמובן), סקורדיליה ממזרית וסלט טורקי שהדרך אליו עוברת כבר שנים במשפחה.
בית הגלגלים יארח את גולן מקס ממשק עפאים לחגיגת אוכל עם שולחנות צבעוניים במתכונת העמסה, ועליהם ירקות, מאפים, ו"כל החלב והדבש של הרי ירושלים". כלומר, גבינה צ'רקסית טרייה ושושני שמרים ממולאות במשוויה, בורקס מים וסלט אקוצ'ה חריף, מרח שעועית לימה ויין של יקב פלם.
דוד וגלעד של Meat time יספקו ארוחת בשרים מול הנוף ההרי הנהדר של אבן ספיר, ובה נתחים שיצאו מהמעשנה, טירשי של סבתא, חלה לוהטת ויין כמובן.
מה עוד? בית הקפה אלורו בהובלת אורלי, אריאל וחופית יקבל אתכם בבוסתן עטוף הגפנים שלו ויציע ליושבים מאפים מתוקים ומלוחים (לרבות "בורקס מוצא"), סחוג של סבתא עדה, קומפוט של נני, ריבת חושחשים וגם "מנת פסטיבל" - מרק קיץ של יוגורט צאן, ענבים, עלי מנטה, שום ושמן זית.
ורד וירון מזמינים אתכם למפגש מקסיקני לוהט בבית זית, שהוא למעשה ארוחה בשרית וארוחה טבעונית עם פרשנות אישית לקלאסיקות הטעימות של המאיה, האצטקים והספרדים. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בבשר מפורק שבושל שעות ברוטב מולה ושוקולד, צ'ילי קון קרנה טבעוני, פריחולס, סלסה אקזוטית, סלט פיקו דה גאיו, אורז אדום וכמובן טורטיות תירס וחליטת היביסקוס קרה ו"מחוזקת".
עוד כוכבים: סופלאקי טלה עם צזיקי, עגבניות, לימון כבוש ופיתה זעתר אצל מיכל ויעקוב בעין ראפה, תפריט טעימות פלאחי ב"עץ לימון", קובה צהוב עם אורז כורדי של מירי מזרחי, קוסקוס אדיר של דודה לאה, טאבון איטלקי רוחש בג'פטו, טאפאסים ויין במטבח המקומי של נורה, לחמים של ניקול ועופר וכן ארוחת ערב בטראק הלוהט ביותר בישראל - זה של איתיאלה כמובן.
יהיה גם מסע באי תבלינים אינדונזי, מאזטים ותבשילים פלסטיניים (כן, כולל חומוס, ועוד אחד מצוין מהיד של נאסים), וארוחות בוקר תוצרת שנקליש, על כל המשתמע מכך.
אם זה לא הספיק לכם, לכו על ארוחה קוצ'ינית בבית של טובה, הופעה ומזטים של תומר ואפרת, עוד קצת פחמימות של "אישלחם" או של ברנה וסלים, משתה אבירים ביקב כרם ברק או על שוק לילי שסגור את הכול בעמק האלה.
כל אלה, ועוד הרבה-הרבה אחרים, נשזרים במהלך הפסטיבל בתוך אינספור הפעילויות "האחרות". אתם יודעים, אלה שלא דורשות רעב, כמו רכיבה, סיורי שקיעה או סתם בהייה ממושכת בנוף. אנחנו ממליצים בכל זאת לשלב ולהפעיל את הגוף. אחרי הכול, צריך לעשות מקום לארוחה הבאה.
פסטיבל האוכל הכפרי, מטה יהודה, 09.06-03.07. פרטים נוספים כאן