לא נהוג ולא מנומס לפתוח כתבות מעין אלה בהעלבות, אז נפתח אותה עם האמת הפשוטה - ים המלח הוא לא רק אחת הנקודות הכי צחיחות בארץ מבחינת משקעים, אלא גם אחת הצחיחות ביותר מבחינה קולינרית. למעשה, רוב התיירים והמטיילים שמגיעים לאזור מתכנסים באופן טבעי בבתי המלון וההארחה שלהם, ומחפשים בנרות משהו שיוציא אותם החוצה.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
הסיטואציה הזאת - ובאמת הייתי עדין בתיאורה - ידועה כבר שנים, אך לא באמת פציחה. שילוב של אקלים מפחיד-לקוחות, יישובים מרוחקים ופוטנציאל מסחרי מורכב הדירו מכאן את רוב היזמים. וכרגיל במקרים האלה, כל מה שהיה צריך בשביל לטרוף את הקלפים היה דחיפה קלה, קפיצה קלה ואמונה קלה.
הסניף החדש של אגאדיר, ה-14 במספר של הרשת הוותיקה, פתח ממש לאחרונה דלתות בחוף בוקק שבים המלח. הוא נולד ביוזמת החברה הכלכלית של המועצה האזורית תמר ובשיתוף פעולה של החברה להגנות ים המלח, שאב אליו שלושה מיליון שקלים בתהליך ההקמה, וכולל מסעדת חוף, חצר בקו ראשון למים ובר משקאות כמובן, אך גם תכניות עתידיות מסקרנות.
"באנו לשם בעקבות קול קורא של המועצה להקמת מסעדה", סיפר מנכ"ל הרשת ובעליה איתן טרבלוס, שהודה כי הוא עצמו אינו נוהג לפקוד את האזור בשגרה, "עלינו על האופנועים, נסענו, סיירנו, ראינו את המבנה, פגשנו את הזכיין המקומי והתחלנו לתכנן".
תהליך התכנון, שכלל במפגיע גם מגיפה עולמית, התעכב, אבל מגיע עכשיו לקו הסיום שלו בתצורת מה שטרבלוס מכנה "מסעדה יפהפיה, אולי הכי יפה של כל אגאדיר", בעיצובו של אורי בן דרור.
חוף, חופש והמבורגרים. אגאדיר
התפריט במקום זהה למה שניתן למצוא באופן קבוע ברשת, לרבות מנות ראשונות מגבירות קרניבוריות, קולקציית המבורגרים עם מעמד מיוחד, עיקריות בשריות נוספות, ארוחות "My Gang" גדולות וקינוחים למי שצריך עוד קינוחים אחרי כל האוכל הזה.
הבר והחצר הצמודה, החוף ותחושת החופש, מאפשרות גם התעסקות אלכוהולית מוגברת ושאיפות ליליות לגיטימיות, שמוצאות מענה עם תפריט הקוקטיילים של הרשת. לכל שאר הרוחצים מיועד מעין קיוסק חיצוני מתוכנן, קז'ואלי יותר במאפייניו, שיציע חטיפים, קרטיבים, שייקים וגם מוצרי חוף של אגאדיר כמו מגבות, כובעים וצידניות לכל מי שלא מוכן לשים על עצמו משהו רציני יותר מבגד ים.
יש באוויר תחושה של חלוציות ושליחות", התפייט טרבלוס, "זה אתגר לבוא ולעשות משהו במקום שאין בו מסעדות ושאף אחד לא הצליח. יש רוח גבית ותמיכה מהמועצה. הם בחנו אותנו, באו אלינו, אכלו אצלנו, בדקו אותנו ובחרו אותנו. זה מחמיא, ועכשיו התפקיד שלנו זה לתת אוכל טוב, שמבוסס על העקרונות שלנו".
הקשיים הלוגיסטיים - אין כרגע מספיק עובדים כדי לפתוח את המקום גם לצהריים, למשל - עדיין נערמים ומשפיעים על הפתיחה, אבל הבשר הטרי נטחן כאן מדי יום, ובסופו של דבר יוצאת ממנו מסעדה של ממש באזור שלא היה בו הרבה ממש.
"היה תהליך איטי, מדויק ויפה", וכשפתחנו המסעדה התמלאה. אין כיף יותר גדול מזה", תיאר טרבלוס, "רואים לקוחות ורואים לקוחות מרוצים, ויש לנו עוד לאן להגיע וקהלים להתגלות בפניהם. בהתחלה כן קצת חששתי, אבל היום אני כבר לא חושש".