יש משהו אכזרי ובלתי צודק במושג "האבות המייסדים". ברוב המקרים הוא בא לברך ויוצא מקלל. האבות המייסדים הם אלה שבנו משהו חדש, ייבשו ביצות ואז גילו שאת העצים נוטע מישהו אחר. הם כבר לא מייסדים, עכשיו הם סתם אבות (לא כולל בדיחות קרש ומשחקי מילים גרועים).
כל המתכונים, הטיפים, קיצורי הדרך והפטנטים לחנוכה מושלם
קחו את תחום ההמבורגרים כדוגמה. היום זה לא נשמע הגיוני, אבל ממש עד לא מזמן, קונספט ה"בר-בורגר" בישראל לא היה קיים. היו לך רשתות להמבורגרים סטנדרטיים וחסרי דמיון ובייקון, ומי שרצה להתפנק באמת היה נוסע למקומות כמו "ניו יורק ניו יורק" או "קולומבוס" כדי להזמין קציצה נוטפת גבינה ושלל קישוטים טעימים אחרים.
ב-1997 הכול השתנה, כשאגאדיר הקימה את הבר-בורגר הראשון בנחלת בנימין. פתאום הכול הפך להיות פשוט יותר. אפשר לשבת על בר ולהזמין המבורגר "כמו בחו"ל", ובלי טקסיות מיותרת. 23 שנה לאחר מכן, איש אינו מוקיר לה תודה. היא עוד רשת מסעדות אחת מני רבות שעושות משלוחים ברחבי העיר.
מכיוון שההיסטוריה מלאה בכפיות טובה, החלטנו בסוף השבוע הסוער האחרון להיות צדיקים ולתקן אותה. יש רק דבר אחד מושלם יותר מהזמנת המבורגר - הזמנת המבורגר ביום גשום. כן, עבור השליח התמונה אולי פחות ורודה, אבל עם הביס הראשון הרי שוכחים את ייסורי המצפון.
אז הזמנו דווקא מאגאדיר - שני סוגים של צ'יפס, טבעות בצל (למה חשבנו שזה תקין וחלת בצל משמינה מדי? לאלוהים הפתרונים) וכמובן מנות עיקריות - אגאדיר 330 גרם, קציצת בקר יפה, עסיסית ושמנה, ואנגוס 250 גרם, קציצה מנתח מובחר. את שניהם ריפדנו היטב עם גאודה נמסה ואווז פריך יחד עם שלל הרטבים והירקות הרגילים.
להזמנת המבורגר במשלוח יש יתרון גדול וחיסרון אחד עיקרי. היתרון הוא שכמאכל חברתי המבורגר הוא אחד הכיפיים להזמנה, הרבה יותר מפיצה או מהשיפודים העממיים אהובי לבי. החיסרון הוא שבמשלוח, ועל כך יש קונצנזוס נרחב לגבי כל המבורגר על הגלובוס, הוא לא מצליח לשמור על הטריות שלו. לא אחת הקציצה מגיעה ספוגה, מה שעלול לגרום ללחות לא רצויה גם בלחמניה. אלא שאם הרשתות סגורות לישיבה כבר חודשים ארוכים, איזו ברירה כבר יש לנו מלבד משלוח?
על מנת להימנע ממצב של לחות, נוטות רשתות רבות להפריד בין המרכיבים בקופסה (ההמבורגר, הלחמניה, הירקות והרטבים) ולתת לסועד להתקין אותם בעצמו. באגאדיר דווקא חזרו להמר על הקונספט הישן - הכול מגיע ביחידה אחת, במעטפת מיוחדת שאמורה לשמור על המנה תקינה. האם זה עובד? באופן כללי כן, אם כי לא בשלמות.
עדיין נותנת פייט. אגאדיר
האנגוס היה מצוין, אבל כן סבל מרמה מסוימת של לחות, שפגמה גם בלחמניה ובמהלך האכילה גרמה להתפוררותה. המנה האחרת, אגאדיר 330, הייתה מושלמת. לו היו לוקחים אתכם למבחן טעימות בעיניים קשורות, בו תשוו בין המבורגר במקום להמבורגר במשלוח, ספק אם הייתם יודעים את ההבדל. זה בהחלט היה משובב נפש ומאוד לא מובן מאליו כשזה כרוך בקציצה בלחמניה, שנסעה עכשיו דקות ארוכות בארגז של קטנוע. בכל מקרה, שתי המנות היו נימוחות ועשויות במדויק במידה שביקשנו.
גם בגזרת הצ'יפס נתקלנו בשתי דרגות של עמידות למשלוח. סוג אחד היה צ'יפס מקלות רגיל ששרד רק חלקית את המסע. השני הוא צ'יפס אגאדיר קלאסי, רצועות עגולות של תפוחי אדמה אווריריים שמזכירות במעט את הצ'יפס של פעם מהפלאפל בשוק בצלאל. הצ'יפס הזה דווקא הצליח לשמור על רמה גבוהה של טריות וטעימות, כשטבעות הבצל היו במקום טוב באמצע - אחלה, אבל נראה שבהזמנה במקום היינו נהנים יותר.
כשאגאדיר רק נפתחה היא הייתה עובדתית הבר-בורגר הכי טוב בעיר פשוט משום שהיא הייתה לבד. היום היא עוד רשת אחת מני רבות שמספקת המבורגר מצוין (והוא באמת מצוין) במחירים ממוצעים ביחס לענף, לא זולים ולא יקרים מהמתחרים.
האם ההגדרה המשונמכת הזאת מצביעה על פגם? נהפוך הוא. רשתות ותיקות רבות לא שרדו את המסע. בענפים רבים, בקולינריה ובכלל, כשקמו הצעירים הסוררים הם הציגו קונספטים רעננים יותר ודרסו במקרים רבים את הדור הישן. אגאדיר לא נמנית עם הקבוצה הזאת. 23 שנים היא פוסעת בצמרת ועדיין, למרות השמות, המיתוגים והשכלולים של המתחרים, מצליחה לתת פייט יפה. זו מחמאה גדולה מאוד עבור כל מי שנמנה עם המושג האכזרי "האבות המייסדים".
רשת "אגאדיר", משלוחים דרך האתר