בואו נסיר מהדרך כבר על ההתחלה מוקש פרובוקטיבי לכאורה, שהוא לא ממש מוקש ובטח לא פרובוקטיבי - אחת הערים החשובות והאהובות בישראל עדיין מחפשת את עצמה קולינרית (וגם נדל"נית והתנהגותית, אם אנחנו כבר בעניינים של אמירת אמת) ועוד לא ממש הגיעה לנקודה שבה היא מרוצה ממה שיש.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
והקטע הוא שיש. יש כל כך הרבה, עד שמביך לכתוב "6 המלצות אוכל בחיפה" בלי לצחוק קצת לעצמך ולהסתכן בפגיעה פוטנציאלית בעשרות מקומות ראויים אחרים. יש כאן ים של אוכל ואוכל של ים, סטריט-פוד ראוי ויציאות צפוניות ראויות עו דיותר, פיוז'ן שעשה פיוז'ן לפני שהמילה הזאת נמאסה ויזמים צעירים שרוצים לנער קצת את הצלחות.
בתוך כל זה, קבלו את המעט שלנו - 6 המלצות צנועות, כאמור, עם הבטחה שזאת רק ההתחלה. ובתיאבון!
בורקס ארליך
מיזם האפייה החדש יחסית של ליאור בראלי התחיל בתנור הביתי, התפתח וצמח, והתייצב ממש לאחרונה על מקום משלו, כפי שראוי ליצירות הפחמימתיות האלה.
תוכלו למצוא כאן קרואסונים מדופפים לעילא, קראפין (קרואסון ומאפין, כאילו לא ידעתם) לימוני עדין, טארלט יוזו ומאפים שמשלבים בחוכמה סלק, שקדים וקרם מסקרפונה סמיך. מה שלא תוכלו למצוא פה, לצערנו, זה הסבר מניח את הדעת לשם המטעה, ותפריט מניח את הדעת לקרייב שלכם. האחרון בטח יגיע, הראשון כנראה בספק, אבל מה זה משנה מול הוויטרינה הזאת?
לפרטים נוספים
נג'מה
המסעדה הלבנטינית בהובלת אסיל שריף התמקמה בגאון על קו טיילת בת-גלים, חטפה כיפכוף קורונה קל וחזרה לעבוד במרץ ובחיוך גדולים אף יותר.
יש כאן "טונה נייה" (טרטר טונה קצוץ על הסכין עם סלט עדשים שחורות, גרגרי חומוס, טוויל שומשום וקציפת לבנה), למשל, וקבב אדנה מבשר בקר, יש גם דגים וכיג כופתא המכוון לטורקיה ותכניות מרגשות מאוד לארוחות בוקר מושקעות.
לפרטים נוספים
איטליאנו דה לה קוסטה
המסעדה הסמוכה לנג'מה מכירה את הטיילת טו ביותר ממנה, ונהנית מקהל לקוחות נאמן וממבקרים חדשים שמחפשים טאץ' איטלקי-גלילי-חיפאי.
התפריט הולך אחורה לימי חמודי עוקלה, אבל אחרי החגים הוא צפוי להשתנות קלות, להתרענן ולהמשיך להפגיז על קו הטאבון-חוף, לרבות מעשנה חדשה שהוצבה בגאון על הגג, ומספקת בינתיים ספיישלים בשריים דוגמת פיקנייה מעושנת על ברוסקטה וצלעות טלה. בינתיים. זה לא ייגמר בזה.
לפרטים נוספים
שטרודל
המעצמה הטעימה של האחים עלא ועיסא אסעד מביטה כבר שנים ארוכות על הרחוב המרכזי של המושבה הגרמנית, ותוהה למה כל כך הרבה מקומות פה מתעקשים למלכד תיירים.
התשובה שלה, עדינה וצנועה וטעימה מאין כמוה, היא אוכל של ממש בהובלת עלי חטיב ועיצוב של ממש ושירות של ממש, משולש שמביא עמו נצחונות בלבד.
שבו בחצר המקסימה על אמת או בחלל הפנימי היפהפה, לכו עם הבניין הטמפלרי 150 שנה אחורה, ודלגו מיד לזמננו-אנו, עם מנת חציל לתפארת, שישברק רך וממכר, כנאפה עם בשר, דגים ופירות ים, וגם ארוחות בוקר שמשכימות אותך למטבח הערבי, בהשראת האמא עיטף.
לפרטים נוספים
פיצה דאלי
השאיפה של לבון טשגיאן, ג'אנה מחול וארז סלומון הייתה פשוטה מאוד - לעשות את הפיצה הכי טובה בישראל. זאת הייתה הצהרת כוונות שהולידה תהליך ניסוי וזריקת בצקים לפח, אבל בסופו של דבר הצליחה "פיצה דאלי" שלו להתקרב מאוד לקו הסיום, ולראות בו במקביל קו התחלה.
הפיצריה, בין ואדי ניסנאס והעיר התחתית, מוציאה מתנור האבן הגדול שבמרכזה משהו שממוקם בערך באמצע הדרך שבין נפוליטני לקריספי, מעמיסה עליו רוטב עגבניות שמתבשל ארוכות, ומוסיפה בייקון ופפרוני למשל, קבנוס רומני וירקות, וגבינה שמחברת הכול כמו שגבינות יודעות לחבר.
לפרטים נוספים
סמוקין
אחד המקומות החדשים ביותר ברשימה נפתח על פינת אחד הרחובות המרכזיים של אזור השוק הטורקי, ומציע אקלקטיקה שבלבה מעשנת בשר אימתנית.
תוכלו להרכיב כאן סלטים וטוסטים עם רצועות מעושנות, ללכת על כריכי לחמניות שמינייה של פיקנייה, אסאדו או קבב טלה, להתנפל על המבורגר עם ארומת-מעשנה בלתי ניתנת להכחשה, או סתם לשבת מול צלחת, פירה או אורז בתחתיתה ותלוליות בשר בצמרתה, ולהודות לעשן.
לפרטים נוספים
חצי היום שהעברתי בעיר סיחרר אותי גיאוגרפית ותעבורתית כאחד. קו חוף שבכל נקודה אחרת בעולם היה לב הפעילות האורבנית נדחק עם השנים לתחתית סולם העדיפויות, ומתחיל להרים ראש, בערך, רק לאחרונה.
כל זה לא פוגע במרקם האנושי של חיפה, ברצון של תושביה (ועסקניה, לפחות באשר לרובם) לשפר ובתחושה הכללית שנופלים פה על ביס מצוין בממוצע עירוני גבוה מהמקובל בישראל. עכשיו רק נשאר לעכל את הכול, ולחזור כמה שיותר מהר.