פיצה האט מאק אנד צ'יז - כולם עיקמו את האף, בסוף היא נגמרה

יותר מחצי שנה עברה מאז הפעם האחרונה שדגמנו (באופן רשמי) בשורות חדשות מפאפא ג'ונס, ובכל קנה מידה מקצועי מדובר במחדל פחמימתי. הביקור אז, שסקר כמה תוספות-צד בצקיות, התחיל במחמאות והסתיים בהערה קטנה ("אותו דיפ עגבניות היסטורי של הפאפא זכה למוניטין שלו בצדק, אבל צריך להיות מצורף למשלוחים בכמויות גדולות יותר, ובמנות הצד החדשות זה כמעט אלמנטרי לחוויה"). עכשיו מגיע תיקון מתבקש.

רשת הפיצריות הבינלאומית משיקה תפריט פיצות חדש ((מ-40 שקלים לאישית ועד 95 שקלים לענקית), קיט רטבים וגם קינוח. הפיצות כוללות, בין היתר את "עקיצת הדבורה" (פפרוני בקר או טבעוני, מוצרלה ורוטב בפאלו עם נגיעות דבש, שהייתה עסיסית ויכלה ללכת אפילו עוד כמה צעדים עם הרוטב החמצמץ-חרפרף-מתקתק, וגם את "טונה דה לוקס" (טונה, תירס, בצל סגול וקוביות עגבניות) שהייתה מעושנת אך לא אגרסיבית, ועשירה בתוספות ששולבו בצורה קוהרנטית.

לבד מאלה, צירפה פאפא ג'ונס לתפריט המקומי גם אפשרות להוסיף ערכה משולשת של רטבים (13 שקלים) שילוו את חובבי הדיפינג (כלומר, את כולנו), ובהם רוטב השום (יותר חמאת-שום משום, אבל מי אנחנו שנתלונן?), רוטב ברביקיו מעושן ומוצלח, רוטב באפלו בועט וגם רוטב הפיצה עצמו - עדיין מהטובים בתעשייה.

ניסוי אחר של הרשת, בדמות עוגת ריקוטה רכה (30 שקלים), סימן כשל לוגיסטי בר-תיקון. העוגה עצמה - מעין גירסה עגולה וחמאתית של שושנים נשלפות - הייתה יכולה להיות סיום הולם ומושחת לארוחה, אך איפשהו בדרך - אולי בתנורים עצמם, אולי בארגז הסגור של השליח - היא קיבלה ארומת-לוואי מהפיצות, וכל נייר הכסף שבעולם לא הצליח להציל את הביס המתוק המצופה.

פיצה האט משיקה שיתוף פעולה עם השף גיא גמזו ומזללת NUNUNU, ויחד הם משיקים פיצת מק אנד צ'יז. מדובר בפיצה משפחתית (80 שקלים, לפני מבצעים והנחות) עם בצק עבה בתוספת המתכון של פסטת מק אנד צ'יז של NUNUNU עם גבינת צ'דר ומוצרלה.

עצם החיבור בין פיצה האט למאק אנד צ'יז יצר רתיעה אצל רוב הטועמים. כמה שחיתות במוצר אחד? יכול להיות שאנחנו לא בגיל, שאנחנו לא קהל היעד, אבל העולם השתנה, גם מי שלא אוכל "בריא" או שומר על הגזרה, הרגיש בהתחלה קצת לא נעים מעצמו לדגום משולש, בסופו של דבר - המשולשים נלקחו. פיצה האט זאת פיצה האט, המוצר הזה מצליח לשמור על יציבות שנים, לטוב ולרע - זה אותו טעם מוכר, בצק עבה ושמנוני. לא קל להרים את המשולשים ולגלות את ערימות השמן שמתחבאות מתחת לפיצה, ושוב, גם לא לחסידי הדיאטות, סתם אנשים עם קצת מצפון, שמעדיפים להעלים עין מכמות השמן באוכל שלהם - ובום - שמים להם את זה בפרצוף. עכשיו כאילו זה לא מספיק, תוסיפו על זה מאק אנד צ'יז, באמת, מי קהל היעד של זה?

ואחרי שאמרנו את כל זה, המראה של הפיצה לא רע, אפילו די מושך, היא מצליחה להחזיק את המאק אנד צ'יז בצורה מכובדת ולא מתפרקת, הודות לאותו בצק עבה, והטעם בכלל לא רע, מורגש שיש שימוש בחומרי גלם טובים ובגבינות איכותיות, היו שאפילו אמרו שטעים להם, אבל עם זאת, מיהרו לסייג - שמנוני בטירוף.

עכשיו נשאלת השאלה, מה נותן החיבור לשף גיא גמזו? לא הרבה, יש להודות באמת. פיצת שף זאת לא, מק אנד צ'יז כולנו יכולים להכין בבית, לא הרגשנו כאן במגע קסם. גימיק, ותו לא.

אל מפעל המלוחים של שטראוס הצטרף לאחרונה אחד המוצרים המובילים של מותג צ'יטוס בשוק הבינלאומי - צ'יטוס PUFFS בעל מרקם רך ואוורירי, בטעם גבינה המאפיין את חטיפי המותג. למרות הצבע הזרחני שמעט הרתיע אותנו בתחילה - מדובר בחטיף מוצלח וכיפי. האווריריות בהחלט באה לידי ביטוי ומשדרגת את החטיף ואת חווית האכילה, בהשוואה לצ'יטוס הקלאסי. זה מלוח מאוד, יש שאמרו מדי, אבל אי אפשר להפסיק לאכול את זה.

נתחיל בגילוי נאות, אנחנו מתים על קרמוגית. לא משנה כמה השוק גדל והתפתח מאז אותן עוגיות נוסטלגיות, אנחנו שומרים לקרמוגית חסד ילדות, וגם מעבר לנוסטלגיה, מדובר בעוגיה פשוט טובה. היא מצליחה לשמור על מרקם פריך וכיפי בפני עצמו, וגם נותנת את מלוא הכבוד למילוי.

לגבי הטעם החדש: קרם הבייגלה לא מותיר חותם יוצא דופן, אבל הוא לא רע בכלל, הוא חביב מאוד, שילוב הטעמים שמקבלים בכל ביס, של קצת מתוק, קצת מלוח עובד אחלה, ובקלות מצאנו את עצמנו לוקחים עוגייה נוספת (ועוד אחת).

עוד מוצר מבית אסם הוא פתי בר בטעם קרמל. על פי ההודעה של אסם מדובר במוצר שחזר למדפים, לבקשת הקהל. אנחנו מודים שאנחנו לא זכרנו שהיה מוצר כזה, וזה אולי מרמז על כמה חותם הוא הותיר אחריו. אבל על-פי אסם, היו צרכנים שביקשו נורא שהוא יחזור, אז מי אנחנו שנתווכח?

לעניין, על פניו הפתי בר נראה די אותו דבר, אולי מעט יותר שזוף, אבל מבחינת vטעם התוספת הקרמלית בהחלט באה לידי ביטוי. לקחנו ביס, וזה הרגיש מוכר, אבל לא בגלל שנזכרנו במוצר ההוא שהיה ונעלם, אלא פשוט בגלל שזה הזכיר לנו מאוד ביסקוויט לוטוס. והאמת, שזה לא רע. הטעם של לוטוס, עם המרקם הקלאסי והאהוב של פתי בר, יש בזה משהו חורפי וכיפי, לצד כוס תה, אנחנו מחבבים את זה.

פסטה ריקו השיקה סדרת פסטה טרייה מצוננת מסוג בוסיאטה: קלאסי, תרד וסלק מ-100 אחוז חיטת דורום. הפסטה, כך מבטיחים לנו - לא דביקה, לא מפרישה עמילן בכמות גבוהה, קלה ומהירה להכנה.

דגמנו, ובהחלט אמת בפרסום. ומה לגבי הטעם? אפשר להגיד שהכול בסיסי, וב"הכול" הכוונה היא לפסטה וגם לרטבים המלווים אותה. בדרך כלל מהירות באה על חשבון אנינות ולצערנו- זה המקרה גם כאן. הפסטה קלה להכנה ותסגור לכם פינה. אם אתם רוצים ארוחה מפוארת יותר תיאלצו לייצר, לכל הפחות, רוטב משלכם. בשתי מילים: ציון עובר.