יקב רקנאטי אולי לא היה הראשון להניף את נס היינות הים תיכוניים בתעשייה המקומית. היו שקדמו לו. יקב ויתקין, למשל, היה שם קודם. אבל רקנאטי, בחסות הייננים גיל שצברג ועידו לוינסון והמנכ"ל נועם יעקבי, היו אלו שהכניסו בכל הכוח את הים תיכוניות לתודעת היקבים הגדולים והמתועשים כאן. לוינסון כבר לא שם (הוא ב"ברקן"), גם יעקבי (שעבר ל"תבור" ו-(IBBLS אבל את המורשת הים תיכונית של רקנאטי ממשיכים בעוז גם בימים אלו יניב ענבר, המשמש מנכ"ל היקב, וקובי ארביב, היינן הראשי.
הסקירה הנוכחית מוקדשת ליינות הים תיכוניים הייחודיים והגבוהים של רקנאטי, אלו שאינם נמכרים במרכולים אלא בחנויות היין. שבעת יינות הטעימה - לבן, רוזה וחמישה אדומים - פורסים פרופיל עשייה מקצועית מרשימה ומענגת, הראויה לשבחים רבים. הרוזה ("גרי דה מרסלאן") יבש, מאופק וחף מחנופה. הלבן (ספיישל רזרב על בסיס רוסאן ומרסאן) הוא יין דגים ופירות ים מהטובים על המדף. יין הספיישל רזרב האדום מורכב מארבע זנים: סירה, פטיט סירה, קרינאין ומרסלאן. כל אחד מהם יצא בסדרת הרזרב כיין זני. כל אחד מהם נסקר כאן בנפרד ולכל אחד איפיונים משלו. ראויים מאד לציון בעיני הקריניאן ("יין פרא") והסירה. גם שני האחרים טובים בעליל. כולם יחד חוברים ליין דגל מורכב ומצוין, שראוי ללגימה כבר עתה אבל יהיה טוב אף יותר בעוד שנתיים-שלוש.
לחיים!
רקנאטי, רזרב, גרי דה מרסלאן 2021
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש המופק מ"דימום" ענבי מרסלאן - סחיטת אשכולות שלמים והשריה בת מספר שעות עם קליפותיהם. צבע ורוד בהיר מאד. באף פרחים, הדרים ופרי לבן (אגס). גוף קל-בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 99 שקלים.
הכי מתאים ל: ראשונות דג ופירות ים, פסטה ברוטבי שמן זית, כריכים, בראנץ' ופיקניק מפונפן.
דבר המבקר: פרי נעים, מאופק, יובש מצוין, מינראליות עדינה, איבוק מה. רוזה איכותי מאד, לא חנפני כלל, גם אם מעט יקר מידי.
תמורה לכסף: 2/5 (קצת יקר מידי).
ב-12 מילים: בהנחה שנדלג על סעיף העלות, ללא ספק מאופציות הרוזה המקומיות היותר טובות.
רקנאטי, רזרב, כרם דישון, סירה 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם דישון בגליל העליון. תסיסה בשילוב השזרות. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי (500 ליטר) מבורגון. ביקבוק לאחר סינון גס צבע אדום-סגול. באף פרי אדום, שפע תבלינים ומעט פרחוניות. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: מנות על בסיס טלה וכבש, קדירת בקר.
דבר המבקר: פרי טוב מאופק, חמיצות מאזנת נאה, שפע תבלינים, מידה של קטיפתיות, אלגנטיות ניכרת. סירה ים תיכוני מוצלח במיוחד עם מקדם גסטרונומי גבוה, כלומר יין אוכל מצוין.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בחמש מילים: מטובי האדומים המקומיים בקבוצת המחיר.
רקנאטי, קדמת צבי, מרסלאן 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרסלאן מקדמת צבי ברמת הגולן. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקל.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מרסלאן הוא זן שנוצר מהכלאה של קברנה סוביניון וגרנאש. גוף יצוק מיסוד הקברנה סוביניון. פרי עתיר, תבלינים ואדמתיות בחסות מימד הגרנאש. יין שזקוק לזמן ניכר להיפתח - 45 דקות, אפילו שעה ייטיבן עימו מאד. סגנונית, הוא פחות מאופק מקודמו. עשוי מצוין לסוגו ושיטתו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: מרסלאן במופעו הטוב.
רקנאטי, כרם יזרעאל, פטיט סירה 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פטיט סירה מכרם יזרעאל. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון. צבע אדום מעט סגול. באף פרי אדום, תבלינים (פלפל שחור) ועשבים (הרב דה פרובנס). גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 129 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מעט פחות אינטנסיבי בגופו מקודמיו. מימד הפרי דומיננטי כאן יותר. קצת יותר קל. הנגיש מבין יינות הטעימה הנוכחית - לא רק מבינים, גם לוגמים לא מנוסים ייהנו ממנו מאד.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בעשר מילים: הנגיש מבין יינות הרזרב האדומים של רקנאטי בשנת הבציר הנתונה.
רקנאטי, קריניאן "פרא" 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם בעל (ללא השקיה) במורדות הרי יהודה (דיר רפאת). 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון. צבע אדום עמוק? באף פרי אדום, שחור ושפע תבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 139 שקלים.
הכי מתאים ל: קדירת כבש, נתחים מיושנים על עצם.
דבר המבקר: פחות פירותי ויותר מינראלי. יובש, איפוק, מידה של דקות, עשבוניות, איבוק, ניקיון. מבין יינות הרזב, יין הפרא הוא זה המיועד ללוגמים מנוסים יותר, שיודעים להעריך את מימדי האיפוק והמינראליות, יותר מהפרי. מצוין ממש.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה).
בשש מילים: קריניאן מקומי באחד ממופעיו היותר יפים.
רקנאטי, ספיישל רזרב, לבן 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש מענבי רוסאן ומרסאן מקדמת צבי ברמת הגולן. כל אחד מזני הבלנד נסחט, תוסס ומתיישן בנפרד (10 חודשים על המשקעים) בחביות עץ אלון צרפתי. בסיום ההתיישנות בנפרד נקבע הבלנד. צבע זהוב. באף פרי לבן והדרים, שפע פרחים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 149 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחה מושקעת על בסיס דגים ופירות ים.
דבר המבקר: סינרגיה מצוינת ממש בין שני הזנים הלבנים של עמק הרון שמחברת פרי, תיבול, חומצה, עשבוניות, מינראליות, יובש ומידה של אדמתיות לשלם מרשים. לבן יבש מצוין באמת, מאוזן היטב ומלא אופי, שגם מתאים לאוכל הים תיכוני שלנו הרבה יותר מהיינות מבוססי השרדונה והסוביניון. עונג.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. יקר אבל מצוין).
בחמש מילים: לבן ים תיכוני רציני ומוצלח במיוחד.
רקנאטי, ספיישל רזרב, אדום 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס קברנה סוביניון, סירה, פטיט סירה, קריניאן ומרסלאן מארבעה איזורי גידול: גליל עליון, רמת הגולן, עמק יזרעאל ושפלת יהודה. היין מופרד מהזגים כנוזל חופשי (FREE RUN). 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון בנפח 300 ו-500 ליטר. צבע אדום כהה מאד. באף פרי אדום, שחור, תבלינים ומעט פרחים. גוף מלא.
כמה? 189 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומושקעות על בסיס בקר וטלה/כבש.
דבר המבקר: אינטנסיבי, מורכב, אוחז בכל מימדי היינות הזניים שנסקרו ממעל, עתיר ניואנסים, פירותי ומתובל. זה יין רציני שרק מתחיל להיפתח. הוא ראוי ללגימה כבר עכשיו אבל שלוש שנים בתנאי אחסון ייטיבו איתו מאד.
תמורה לכסף: 3.5/5 (יקר אבל איכותי מאד. יינות דגל מקומיים מסוגו נוטים להיות הרבה יותר יקרים).
ב-11 מילים: יין ים תיכוני רציני, עמוק וראוי וגם יקר פחות מרוב מקביליו.