ניתן להכריז שהקולינריה המקומית שלנו עשתה זאת שוב בשבוע שעבר כשזכתה לייצוג ישראלי מרשים בתחרות היאנג שף האזורית - תחרות השף הצעיר של סן פלגרינו (San Pellegrino Young Chef) שנערכה השנה בקרואטיה.
סן פלגרינו, מותג המים האיטלקי המוביל והידוע, חתום בשנים האחרונות על עיצוב דמותם של שפים צעירים ברחבי העולם, כשהתחרות היוקרתית משמשת כבמה לשפים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 30. אם תרצו, המקבילה הצעירה של דרוג הפיפטי בסט, 50 המסעדות הטובות בעולם של סן פלגרינו.
המתמודדים שזכו להגיע לחצי הגמר של התחרות הבינלאומית מתחרים מול תשעה מתמודדים נוספים מאותו אזור והזוכה האזורי מתחרה בגמר העולמי במילאנו מול שאר הזוכים בתחרויות האזוריות, כשבכל התחרויות המנות נשפטות על ידי השפים הטובים בעולם.
לא מעט שפים נחשבים מרחבי העולם זכו להכרה בתחרות הזו, ביניהם גם שפים ישראלים שייצגו את ישראל בעבר וזכו בזכות התחרות להכרה בינלאומית ומינוף הקריירה שלהם כמו השף אוראל קמחי (פופינה), השף דיוויד פרנקל (פרונטו), והשפית שיראל ברגר(opa) .
אנחנו זכינו להצטרף למי שעשתה זאת הפעם ומילאה אותנו בגאווה לאומית - השפית הצעירה והמוכשרת אולגה פפרקוכן, שזוהי הפעם השניה בה היא מייצגת אותנו בתחרות הנחשקת. הפעם הראשונה הייתה בברצלונה בשנת 2019 וכמו בפעם הקודמת, גם הפעם מי שדחף אותה להגיש את המועמדות והאמין בה לאורך כל הדרך הוא השף אסף שטרן (כיום שף מסעדת מסה) שאף ליווה אותה כמנטור בשתי התחרויות.
"בזכות ההשתתפות בתחרות הראשונה שלי בברצלונה", היא מספרת, "שפים של מסעדות מישלן בלונדון זיהו אותי כשהגעתי לסעוד במסעדה שלהם". באירופה אנשי הקולינריה העילית עוקבים אחרי המתמודדים בתחרות כדי למצוא את הכישורונות החדשים ולמשוך אותם אליהם למסעדות וכך התקבלה גם פפרקוכן לסטאז' במסעדה של שלושה כוכבי מישלן בעיר.
רגע לפני שיצאה לדרך, לבטן המטוס היא שלחה מזוודה עם חומרי גלם שהיה לה חשוב להביא מישראל כמו קוויאר משובח כחול לבן מנחל הדן ותבלינים מהחנות של חבשוש בשוק לוינסקי. צמוד אליה היא אחזה מבלי לעזוב לשניה, מזוודה לבנה ובתוכה סרוויס פורצלן עטוף היטב. בסרוויס הייחודי שעובר במשך שלושה דורות במשפחתה וחצה כבר שלוש ארצות, היא תגיש את המנה שלה בתחרות, זו שתספר את סיפורה.
המקום בו אוקראינה וישראל נפגשות
פפרקוכן עלתה לארץ בגיל 5 עם משפחתה מאוקראינה, גדלה באשדוד וחונכה לפי כל כללי החינוך הסובייטי, שכללו בין היתר לימודי בלט קלאסי וגם לימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסלול ישיר אחר השירות הצבאי. בניגוד למצופה ממנה ורגע לפני שסיימה את התואר הנכסף, נטרפו כל הקלפים, כשבמהלך לימודיה החלה לעבוד במטבחי מסעדות כחלק מהשלמת הכנסה, ופשוט התאהבה.
חצי שנה לפני סיום התואר היא החליטה לעזוב את הלימודים ולהתמקד באהבתה החדשה - המטבח. אל מסעדת אברטו בגדרה, אותה הוביל שטרן היא הגיעה עם ניסיון מועט יחסית, אך תוך זמן קצר התגלתה הצעירה בעלת המראה השברירי כפייטרית - "לוחמת שלא מפחדת מעבודה קשה ומביאה את הדייקנות והאמירה שלה אל המטבח בלי להתפשר", מספר עליה שטרן.
בניגוד למתחרים רבים אחרים בתחרות הבינלאומית, היא לא למדה במוסד גבוה ללימודי קולינריה ואת כל הידע שלה צברה בעבודה קשה בה היא מאוד מאמינה. "כילדה קטנה" היא מספרת, "אמרו לי שהביתה לא חוזרים מתחרות בלי מדליית זהב. מי אומר כזה דבר לילדה?!", היא מזדעזעת כשהיא נזכרת בזה אפילו היום, "אבל הרצון שלי להיות הטובה ביותר, ובכלל עצם השתתפות בתחרות והדרייב לזכות, נובעים גם מהצורך להוכיח להורים שלי את היוקרה של המקצוע, שיהיו גאים בי ובבחירה שעשיתי".
לדיסוננס הזה בין הבית עם השורשים האוקראיניים בו נולדה לבין הישראליות האשדודית הים-תיכונית בה גדלה, יש חלק משמעותי בעיצוב דמותה כשפית והוא בא לידי ביטוי גם במנה שהגישה לשופטים בתחרות ונקראת Where Israel and Ukraine meet - מנה שהיא גרסה משלה לבורשט הרוסי וכוללת שלושה כיסונים במילויים שונים, פרוסות מח עצם, בשר דג פורל בקונפי חמאה, חוטי סלק, ודמי גלאס סלקים.
"כילדה הרגשתי לא שייכת לשום מקום - לא הייתי באמת אוקראינית וגם לא הרגשתי ממש ישראלית, הייתי מן מיש-מש. התאהבתי במטבח כי שם מצאתי את עצמי. יכולתי להביא לידי ביטוי את כל הצדדים שלי ולהרגיש שאני יוצרת משהו חדש שמחבר בין כל החלקים".
את הבורשט, מרק הסלק המזרח אירופאי, היא מספרת לי, למדה להעריך ולאהוב רק בבגרותה והיה לה חשוב להשתמש במתכון המקורי של אמה כבסיס למנה שהוגשה בתחרות.
אישה, צעירה, שפית
לא רק על לימודי הפסיכולוגיה ויתרה פפרקוכן כשהחליטה להתמסר לאהבתה למטבח אלא גם על חיי נישואים בתחילת דרכם שנאלצה לפרק. זה לא פשוט להיות אישה צעירה ושפית בתחום שנשלט במשך שנים עלי ידי גברים עם כל המשתמע מכך, עבודה פיזית קשה ושעות עבודה בלתי נגמרות שבאות פעמים רבות על חשבון הקמת משפחה.
לצד פפרקוכן התמודדו בתחרות האזורית שתי נשים צעירות נוספות, ולמרות שמדובר בפחות משליש מהמשתתפים, ראויה לציון הייתה הבחירה של סן פלגרינו בנציגות מרשימה של ארבע שופטות שפיות מתוך חמישה סך הכל, ביניהן גם השפית הישראלית המוערכת אביבית אביחי פריאל (אוזריה).
לבסוף, במקום הראשון בתחרות זכה שף צעיר מיוון בשם גריגוריס קיקיס (GRIGORIS KIKIS) שזו לו הפעם הרביעית בתחרות, אך פפרקוכן יכולה לרשום הישג מרשים על עצם השתתפותה בתחרות היוקרתית ובדלתות שייפתחו לה בעקבותיה. ולא פחות חשוב, על הייצוג של שפית צעירה מישראל שדרך המנה והסיפור האישי שלה, מספרת את הסיפור של הקולינריה המקומית שלנו.