בגיל המתאים לצפות בסרטון?
הצפייה בסרטון זה מיועדת למי שמלאו לו 18 שנים
זה היה ערב קר למדי, אם כי לא חריג לתחילת מרץ בניו יורק. האירוע תואר בפירוט ובשקיפות, כלל רישום מוקדם ואישור פרטני של כל אחת מהמשתתפות - 24 נשים בנות עשרים וקצת עד חמישים ומשהו - בארוחה, אבל הן עדיין לא הצליחו להבין מה יהיה קוד הלבוש המתאים ביותר, ונאלצו לאלתר, במה שהפך במהירות להחלטה אירונית קולקטיבית.
חלקן הלכו על לוק מסיבתי של ממש, אחרות העדיפו לבוש רשמי יותר והיו כמה שוויתרו מראש על המשוכה המעיקה הזאת, והגיעו עם ג'ינס וסווטשירט. כך או כך, בחירה מלתחתית אחת או אחרת, הן נכנסו בהדרגתיות לחלל החמים והנעים בלואר איסט סייד של מנהטן, נהנו מהתאורה הרכה ומסדיני המשי בגווני שמפניה ושמנת שכיסו את הקירות (ואת החלונות), והתפשטו מיד.
ברוכים הבאים לארוחה הלוהטת ביותר בעיר. הכניסה עם בגדים אסורה.
"לא מפחיד או מוזר, רק חופשי". הכתבה בניו יורק טיימס
"The Füde Dinner Experience" הוא מיזם בהובלת הדוגמנית-אמנית צ'ארלי אן מקס, שמציע לאורחיו (שוב, לאחר אישור של מקס עצמה) "חלל חופשי ומשוחרר שחוגג את האני הטהור ביותר שלנו, באמצעות בישול מבוסס צמחים, אמנות, עירום ואהבה עצמית". או במילים אחרות - ארוחת ערב טבעונית בעירום מלא, עם חבורה של זרים, ב-88 דולר.
מקס סיפרה לניו יורק טיימס שהפרויקט התחיל רשמית ב-2020 ונועד לשלב את שתי אהבותיה הגדולות - בישול ועירום - אבל שורשיו מתפשטים שש שנים אחורה, כשהיא ושותפותיה החליטו להתפשט ולהסתובב כך בדירתן בברוקלין. "גדלתי כרקדנית, וכל מה שקשור לגוף שלי לווה אצלי תמיד במתח ובלחץ", תיארה, "ופתאום התפשטה בי תחושה טובה ומשוחררת, שאני מסתובבת עם החברות הכי טובות שלי בצורה הטבעית ביותר של הגוף, וזה לא מפחיד או מוזר, רק חופשי".
העירום אינו אפציונלי יותר. אחת המארגנות עם הניו יורק טיימס
ההמשך היה טבעי יותר, תרתי משמע. מקס התחילה להתנסות יותר ויותר עם עירום - הלכה טופלס לברים, ערכה מסיבות פרטיות וקיבלה את האורחים ללא בגדים, וכעת, הוסיפה, היא עירומה בכל הזדמנות אפשרית. "זה אורח חיים שאני חווה אונליין ואופליין, במהלך אירועים ואחרי שכולם הולכים הביתה".
המפגש הראשון שערכה היה מסיבת ציור בלוס אנג'לס. היא בישלה, כמובן, והגדירה מראש שעירום הוא אופציונלי. זאת הייתה טעות, הבינה בדיעבד, משום שמפגשים כאלה עובדים רק אם כולם נמצאים באותו סטטוס - עירומים, כמובן. "אורחים אמרו לי מאוחר יותר שהם לא התפשטו כי הם ראו אחרים שנשארו עם בגדים".
"לשמור על האנרגיה הזאת". אחת הארוחות בפרויקט
חודשים ארוכים לאחר מכן, כאן בניו יורק, הלקחים הופקו. "המניע להשתתף בארוחות הערב האלה שונה מאדם לאדם", הסבירה מקס, "חלק רוצים להתחבר טוב יותר לגוף שלהם, למשל, בעוד אחרים מחפשים חברים חדשים, שלידם הם יכולים להסיר מחסומים ומגננות".
המחסומים האלה נשברים, כאמור, כבר בכניסה. אין כאן "חדר הלבשה", אלא רק קולבים ארוכים ומעט מדפים בכניסה, והמשתתפות - רובן המוחץ מגיעות לבדן - עוברות מהר מאוד לחלל המרכזי, שמעוצב בכוונה תחילה כמו ציור מימי הרנסאנס. "זה פשוט מרגיש מאוד רומנטי", הסבירה מקס.
"רציתי להתחבר מחדש לגוף שלי לאחר שילדתי לראשונה", שיתפה רוזלינה בת ה-41, בעוד סטפני (35) חזרה בדיוק מטקס מסורתי בניקרגואה, ופשוט רצתה "לשמור על האנרגיה הזאת", ולהתנער במקביל "מכל מה שהפטריארכיה 'הסבירה' לנו שהעירום אומר, ועל הקשר ההדוק שלו למיניות, כביכול". קתרין בת ה-21 מסתובבת לצדן עם גרביים לבנות בלבד (כי זה "Comfy"), מצפה לטפח מעט את הביטחון העצמי שלה. "אני בהחלט על הצד הביישן של הסקאלה, אז ערב כזה בהחלט יכול לדחוף אותי להיפתח", סיפרה.
"הפרח הפנימי". אחד האירועים בלוס אנג'לס
הארוחה שמבושלת על ידי מקס והעוזרת שלה מאיה, כוללת, בין היתר, מרק גזר וג'ינג'ר, פלפלים ממולאים בקינואה וגם מוס קקאו-פטל-אבוקדו מתוק לקינוח.
השיחה מתגברת, ונושאיה נעים בחופשיות שהיא חלל שמח נטול גברים (האירועים אינם לנשים בלבד, אבל גברים יכולים להגיע אליהם רק אם משתתפת קודמת "עורבת" להם באופן אישי. "אני מאשרת את רוב הבקשות", שיתפה מקס, "כל עוד אתה לא איזה קריפ שאיכשהו מצא את האינסטגרם שלי"). במהלכה, אחד הסדינים שכיסה את החלון הגדול שפונה לרחוב נפל וצעקת "או, גבר!" ממקדת את הקשב של כולן.
כמה מהסועדות רצות למקם את הסדין בחזרה, חוסמות את קו הראייה הישיר לרחוב, ומשיבות את הסדר החברתי הרצוי. הארוחה מסתיימת דקות ספורות לאחר מכן, ורובן נשארות לשוחח. חלקן לבושות, אחרות עדיין לא. חיבוקים מוחלפים, וגם מספרי טלפון וחשבונות סושיאל. אחת הנשים מציעה ריצה קולקטיבית עירומה לרחוב, אבל כולן מסכימות לבסוף שזה כנראה לא חוקי. אולי בארוחה הבאה.