יום חמישי לפני כשבועיים, נמל תל אביב: חבורת צעירים מתיישבת בשולחן במסעדה ומזמינה מנות במחיר כולל של 950 שקלים. בשלב כלשהו, לאחר כשעה, הם אומרים למלצרית שהם יוצאים לעשן. יצאו, אך מעולם לא חזרו לשלם את החשבון.
המקרה האמור רחוק מלהיות מקרה בודד. בחודשים האחרונים מצטברות תלונות של מסעדנים אובדי עצות על תופעה בה שולחנות נעלמים מבלי לשלם. "יש עליה, אין ספק בכך", מציין שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, בעוד מסעדן בכיר מסביר שהוא לא יבקש מהלקוח שיוצא לעשן או לעשות שיחת טלפון להשאיר עירבון. "כל מערכת היחסים ביננו מושתתת על הגינות, ואני גם לא יכול לבקש תשלום באופן מיידי לאחר קבלת המנות. זה לא מכובד, בטח שלא במסעדות".
ההערכות בקרב גורמים בענף הן כי מדובר בעשרות מקרים שאירעו רק בחודשים האחרונים, ועל עליה חדה בהיקף התופעה. מה הביא לזינוק במספר העקיצות? "קשה לקבוע בוודאות, אולם סביר להניח שזה פועל יוצא של הרעה במצב הכלכלי ובאיתנות הפיננסית של הציבור", הסבירו.
ברמן סיפר על קבוצת וואטסאפ משותפת למסעדנים ולשוטרים שמסיירים באזורי הבילוי בתל אביב. "אנחנו מדווחים ומעלים צילומים, וייאמר לזכות המשטרה שהיא מנסה ללכוד אותם", סיפר, "אבל לרוב הגנבים מצליחים לחמוק". בעל רשת מסעדות הוסיף בצלילות כי "המשטרה לא תפתח חקירה ותתחיל לאכן טלפונים שהיו בזירה בשביל לאתר את הבורחים. ברור לנו שבמרבית המקרים, זה כסף אבוד".
היקף הנזק, שמגיע לעיתים גם לאלפי שקלים לשולחן, הופך להיות לנטל על התזרים של המסעדה, אולם אין זה אומר כי ניתן להשית את חובת התשלום על המלצר או המלצרית ששירתו את השולחן. זה לא הוגן, ובעיקר לא חוקי, אולם המציאות מלמדת כי מעת לעת מחייבים המסעדנים את המלצרים לשלם מכיסם.
"אני עובדת במסעדת בשרים בראשון לציון, וברח לנו שולחן של שלוש מאות שקל. המעסיק אמר - זו רשלנות שלך, והוריד לי את זה מהשכר", תיארה מלצרית שעימה שוחחנו, בעוד מלצר אחר העיד על "שולחן שנמלט מהמסעדה לאחר שהשאיר רק 700 שקלים במקום 1,300, ואת הפער השלים האחמ"ש מהטיפים שלנו".
עו"ד שלמה יעקובוביץ', מומחה לדיני עבודה, מבהיר כי "לא אחת, אנו נתקלים במעסיקים שמבצעים ניכוי שלא כדין משכר העבודה של המלצר, ובכלל זה שבירת כלים וגם קיזוז בגין לקוחות שברחו. למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשות בחוק. גם כאשר מדובר ב'קנס' הקשור לענייני משמעת, מעסיק יכול לנכות את הסכום רק כאשר יש הסכם קיבוצי המאפשר לו לעשות זאת".
לדבריו, "גם בנוגע לחוסרים בקופה לא ניתן לנכות משכר העובד סכומים בגין טעויות שביצע במסגרת העבודה, גם אם בחוזה מופיע סעיף שמסדיר זאת". המלצרים, הסביר, הינם לרוב צעירים, והחוק מקפיד במיוחד בכל הנוגע להפרות העסקה נגדם.
בריחת שולחנות אינה הבעיה היחידה שעמה מתמודדים מסעדנים כמובן. בחודשים האחרונים, כך מספרים באיגוד המסעדות והברים, חלה עליה גם במספר המקרים שבהם נעשה שימוש בכסף מזויף, בעקבות הצפת השוק בשטרות מזויפים על ידי ארגוני פשע ממרכז הארץ והשרון.
הנזק לבעלי עסקים שסיפקו סחורות וקיבלו כסף מזויף נאמד במיליוני שקלים, והוא כולל גם בעלי מסעדות, חלק אינטגרלי מהמעמד הזה. "ציידנו את כל המלצרים בעטים מיוחדים שבודקים את תקינות השטר וחידדנו נהלים", ציין מסעדן תל-אביבי, בעוד עמיתו מהשרון הודה כי "בחודשיים האחרונים הפסדתי יותר משלושת אלפים שקל ככה".
ומה בנוגע לאחריות המלצרים לקבלת שטר מזויף? על פי יעקובוביץ', גם אם ציידו אותם בעט מיוחד לבדיקת תקינות השטר והמלצר לא עשה בו שימוש, או שהצליחו להערים עליו ולשלם לו בשטר מזויף, עדיין המעסיק אינו יכול לנכות לו הפסד זה מהשכר.
"לא ניתן לקזז מהעובד עבור מחדלים שביצע ללא שהדבר נמצא בחוזה העסקה בצורה מפורשת ואף אם הדבר הוסדר", הדגיש, "עם כל הקושי שיש למסעדה, עדיין קיימת חשיבות עליונה להקפדה על זכויות העבודה".
מאיר דוד, ראש מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, הסביר כי יש מספר פעולות שמוטב למלצר לבצע במהלך העסקתו, על מנת שניתן יהיה לוודא כי זכויותיו יישמרו - ניהול רישום אישי של שעות העבודה למניעת טעויות ואי-הבנות, ידיעת פרטי המעסיק, וכן דרישה לתלוש שכר מפורט (כולל פירוט שעות, ימי חופשה, גמול שעות נוספות ודמי נסיעות). "נשמח לשתף פעולה ולקבל מידע אודות חשד להפרת חוקי עבודה", סיכם.