מרתק לעקוב אחר פועלו של יוסי יודפת, יינן ובעלי יקב עביה. יודפת, משקם הכרמים הנטושים, מחויב לייננות טבעית ותהליכי העבודה שלו מרתקים. כאלו הם גם יינותיו, שמעולם לא רק שלא יישרו קו עם מיינסטרים התעשייה, המחויבות שלהם לתפיסת עולמו הערכית וליצירתיות חריגה בכל קנה מידה.
לכל טורי היין של אבי אפרתי
יודפת מבקבק את יינותיו ללא תוספת גופרית דו-חמצנית בשנים האחרונות. יינותיו נחשבים יינות "חיים", כלומר לא מסוננים, וכמובן טבעיים. כל יין הוא, אם כן, סיפור בפני עצמו עם מערכת שיקולים דינמית ומשתנה. התוצאה, יינות שהם קודם כל מחוייבים לטרואר ולזן.
ארבעה מיינות הטעימה הם אדומים, כולם מבוססי 100% קריניאן. האחרים - לבן חצי יבש עם מידה של בעבוע, האף שאינו מבעבע קלאסי, מבוסס שרדונה וקולומבארד; וכתום מבוסס קולומבארד.
כל היינות מרתקים, ים תיכוניים בסגנונם, ולכל אחד מהם אופי משלו. "פרולטאר" הוא הקל מביניהם. "לון איי" - לבן חצי יבש, מבעבע-לא מבעבע, "רוקד על הלשון", וקסום ממש. "סנונית" הוא הקריניאן היחסית ידידותי למשתמש בהשוואה לאחרים, שגם לוגמים מנוסים פחות יאהבו. "מון ווייז" הוא כתום עם מקדם יובש בלתי רגיל, מתפקע איכויות ואופי. "אום תות" ו"שוני", שני הגבוהים, הינם מופעי קריניאן מרשימים, כל אחד בדרכו.
אוהבי יינות ים תיכוניים שטרם התוודעו לעביה, כדאי בהחלט לעשות זאת. אלו שכן ימצאו המון איכויות ביינות הנסקרים בסקירה זו. את יינות עביה אפשר להשיג פה. לחיים!
עביה, פרולטאר 2020
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם ותיק בנחל סנונית שבבקעת הנדיב. תסיסה ספונטנית של שמרי בר ולאחריה תסיסה מאלולקטית. סחיטה מהקליפות 14 יום מהבציר. שליש מהיין יושן 3 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. השאר יושן במיכלי נירוסטה. תוספת כמות מזערית של גופרית דו-חמצנית. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ושחור. תבלינים. גוף קל. 10.5% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקלים.
הכי מתאים ל: קרפצ'יו וטרטר בקר, מינוט סטייק, על האש.
דבר המבקר: היין הקל, העולץ והבסיסי של יקב עביה. יש בו פרי שמח, חמיצות נעימה, יובש טוב, ותיבול מעקצץ כיפי. יין שאפשר ורצוי ללגום קר, אפילו בצהרי יום קיצי. אחוז האלכוהול הנמוך שלו מסייע בכך מאוד. ראוי ללגימה בשנתיים הקרובות.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: קליל, עולץ, קיצי ומלא סטייל.
עביה, לון-איי 2022
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש. מבוסס 66% שרדונה ו-34% קולומברד מכרם צעיר בבקעת הנדיב. תסיסה ספונטנית של שמרי בר בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. תסיסה מאלולקטית. 5 חודשים התיישנות בחביות. ביקבוק ללא תוספת גופרית דו-חמצנית. צבע זהוב. באף הדרים, עשבים ופרי לבן. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: טפאס-אנטיפסטי-מזטים, ראשונות דג ופירות ים, מנות מבוססות חזיר, גבינות ונקניקים.
דבר המבקר: הסיפור מאחורי היין הזה מרתק: הוא בוקבק ללא תוספת גופרית דו-חמצנית ובעצם חזר לתסוס בבקבוק ויצר משהו שאיננו בדיוק מבעבע במובן הרגיל ואינו לבן "חלק" רגיל. הוא מפגין מעין ריקוד על הלשון. התוצאה היא יין לא סטנדרטי בשום מובן, עם יובש ניכר, מעין בועות, חמיצות חדה ופרופיל ארומטי רחב ומרשים. מצוין ומרתק.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
ב-13 מילים: לא בדיוק לבן חצי יבש וגם לא מבעבע. "רוקד על הלשון" מצוין ומרתק.
עביה, סנונית 2021
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם ותיק בנחל סנונית שבבקעת הנדיב. תסיסה ספונטנית של שמרי ולאחריה תסיסה מאלולקטית. סחיטה מהקליפות 14 יום מהבציר. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות (300 ו-500 ליטר). בוקבק ללא תוספת גופרית דו-חמצנית. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, צלעות טלה.
דבר המבקר: חמיצות חדה ומדויקת מווסתת היטב פרי עשיר ולא עמוס מדי, עם יובש טוב. יין ידידותי ונגיש יחסית, שלהבדיל מהאחרים, יתאים בקלות גם ללוגמים מנוסים פחות.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בארבע מילים: עביה, בגרסה הידידותית למשתמש.
עביה, מון ווייז 2021
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: כתום מבוסס קולומברד מכרם ותיק על גדות נחל תנינים בבקעת הנדיב. תסיסה ספונטינת של שמרי בר ואחריה תסיסה מאלולקטית. השרייה של 40 יום בטרם סחיטת היין מהקליפות. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. ביקבוק ללא תוספת גופרית דו-חמצנית. צבע כתום. באף מנעד ארומטי נאה, נימה מינרלית ברורה, פרי לבן ועשבים. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 150 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים, צדפות ומנות מבוססות עגל וחזיר.
דבר המבקר: יין כתום קל יחסית, עם מקדם חמיצות גבוה במיוחד, יובש עז והמון אופי והבעה. יחסית לכתומים טבעיים אין בו מקדם פאנקיות גבוה. הקלות היחסית שלו הופכת אותו ליין שחובבי הז'אנר, כותב שורות אלו למשל, לוגמים ולוגמים בלי להפסיק. עונג גדול. חשוב מאד לא ללגום אותו קר. קצת למעלה מטמפרטורת החדר, ולאחר שעה של חדרור, והוא במיטבו.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: כתום מרתק ורב קסם.
עביה, אום תות 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם ותיק בעמק שפיה. תסיסה ספונטנית של שמרי הבר ולאחריה תסיסה מאלולקטית. סחיטה מהקליפות 14 יום מהבציר. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות (300 ו-500 ליטר). הוספת כמות מזערית של גופרית דו-חמצנית בעת הביקבוק. צבע אדום עמוק מאוד. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, נתחים גדולים מיושנים ממושכות על עצם, מנות מבוססות טלה וכבש (מדפונה!).
דבר המבקר: רוחב יריעה פירותי, חמיצות חדה, רחבה לא פחות, חותכת ומאזנת; יובש ניכר. קריניאן רב הבעה, שיש בו עושר לצד קלות, ומקדם גסטרונומי גבוה מאוד. לצד כל מנת בשר אפשר ללגום ממנו המון ולא להרגיש שהוא מכביד. 6-8 שנות התיישנות לפחות בתנאי אחסון נאותים. מצוין!
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: יין של אוכל במיטבו.
עביה, שוני 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם ותיק ליד שוני, בבקעת הנדיב. תסיסה ספונטנית של שמרי הבר ולאחריה תסיסה מאלולקטית. סחיטה מהקליפות 14 יום מהבציר. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות (300 ו-500 ליטר). תוספת כמות מזערית של גופרית דו-חמצנית בעת הביקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים.
הכי מתאים ל: מנות מורכבות על בסיס בקר, טלה וכבש.
דבר המבקר: המורכב והמרתק בין יינות הטעימה. אוחז ברבדי אדמתיות, ארציות וכפריות של יין ביסטרו ים תיכוני מצד אחד, ומחזיק גם באלגנטיות נהדרת. פרי עשיר אך מאופק, חמיצות מדויקת, כוח ורכות, עוצמה ועידון. יין שאוגר בתוכו גם מידה של אניגמטיות טובה ונמצא כבר כעת במיטבו. יסחוב בקלות 8-9 שנים בתנאי אחסון נאותים. שכוייח!
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. יקר אך מצוין).
בארבע מילים: קריניאן במופעו המורכב והיפה.