"90 שנה של אהבה, נתינה ועבודה קשה, אז ההחלטה לא פשוטה, אבל הכרחית", כך - בהתרגשות מהולה בפיכחון - בישר בסוף השבוע אמיר נג'אר על סגירת חומוס פרג' בחיפה.
"יש לקוחות שנכנסו רווקים והיום באים עם הנכדים", תיאר נג'אר בעמוד הפייסבוק שלו, "עצוב לי מאוד אבל פרק זה תם ופרק חדש מתחיל".
"החלטה הכרחית". הפוסט של נג'אר
המוסד המיתולוגי, שפעל במשך יותר מחמישה עשורים בשדרות המגנים בעיר (ו-35 שנים נוספות בבית סבו של נג'אר בוואדי ניסנס), שירת נאמנה אינספור סועדים רעבים, עוברי אורח ומנגבים מדופלמים.
בשנים האחרונות כוכבו דעך מעט, ותנופת ההתחדשות באזור העיר התחתית בחיפה מיצבה אותו, ומוסדדות דומים נוספים, כמפתים מעט פחות עבור קהלים חדשים. עם זאת, המסורת והשמירה על הגחלת, ככל שזאת התאפשרה, סיפקו תמיד חלק מהקסם, ואת השאר עשה האוכל, והסיפורים.
"אני רוצה להדות לכל הלקוחות שחלק גדול מהם הפך למשפחה. אוהבים אותכם על אמת, כל אחד ואחת מכם", כתב נג'אר, בנו של פרג', לפני שהכריז על שמירת הגחלת החומוסאית. "הבשורות הטובות הן שנתנו את מתכון החומוס, הטחינה, הפול, המשוושה והקובה המפורסמים שלנו למסעדת 'סטאר' הסמוכה. כל מי שתמך, אכל, צחק והיו לו זכרונות פה, אולי נחזיר בעתיד את חומוס פרג', מי יודע?!".
"אוהבים אותכם על אמת". חומוס פרג'
כצפוי, עורר הפוסט תגובות רבות, שנעו בין אכזבה על עצם המעשה, תהייה על הסיבות שהובילו אליו והשלמה מיואשת. "גמרה אותי הביורוקרטיה", הודה נג'אר בתגובה לאחד המגיבים.
גולש אחר הזכיר מפגשים מסורתיים בכל יום שישי והאדיר את החוויה "שחוזרת על עצמה כל פעם מחדש", ולקוחות נוספים מיתגו את המקום כ"מוסד חיפאי", ביקשו "כמה ימים של חסד" לפני הסגירה הסופית, והבטיחו ניגוב פרידה אחרון בהחלט. "החומוס שלכם וכל מה שבא מסביב היה מהטעימים שאכלתי", תיאר אחד מהם, "אבל מעל לכל זה, התחברתי אליך, למשפחה ולאביך המקסים".