מסעדת טופולופומפו בת"א נסגרת: "דרקון האש פורש כנפיים"

מסעדת טופולופומפו הודיעה היום (שלישי) על סגירתה המתוכננת לאחר 11 שנות פעילות ערה בתל אביב. המסעדה, בהובלת השף אבי קונפורטי, בישרה על המהלך באמצעות פוסט מינימליסטי (ובלתי אופייני לפעילותה כמובן), וריככה את המכה עם סימון יום הפעילות האחרון בעוד כארבעה שבועות, ב-29 בפברואר.

"אורחים יקרים, דרקון האש שלנו טופולופומפו פורש כנפיים, רושף ונושף ועף חופשי אל השמיים", נכתב בפוסט שלווה בתמונתו של קונפורטי ושתי השותפות שלו, "רגע לפני שניפרד נרצה להודות לכולכם על יותר מ-11 שנים גדושות בחוויות אירוח משמחות, עם מטבח פורץ גבולות ותרבויות".

טופולופומפו התחילה, המשיכה וגם מסיימת כעת כמסעדה חריגה בנוף הקולינרי המקומי. המעטפת שלה - אותו דרקון אש - חבקה עיצוב גרנדיוזי של החלל הענקי, תפריט גרנדיוזי לא פחות ובעיקר הלך רוח שרגליו אולי היו נטועות במזרח תל אביב, אבל ראשו, ובוודאי הלהבות שיוצאות מפיו, שאפו גבוה-גבוה למעלה.

החבילה הזאת משכה רבים והרתיעה רבים לא פחות. המסעדה ידעה קהל נאמן מאוד של לקוחות קבועים, וגם סועדים שיכלו להרשות לעצמם את החוויה רק פעם בשנה, בחגיגה מסוימת, הקפידו לחזור שוב ושוב. את נקודת האמצע, זו שבין המעריצים האדוקים ובין הסולדים, ניסתה המסעדה לייצב אינספור פעמים, במידה מאופקת יחסית של הצלחה.

קונפורטי עצמו התראיין באריכות לוואלה! אוכל לפני כחצי שנה בלבד, בתום תקופה סוערת (נוספת) שהובילה לסגירה זמנית של המסעדה, בעקבות אישפוז סועדת לאחר הרעלת מזון.

"בלי קשר לזה ראינו ירידה, והגענו לנקודת שבר", סיפר בעיתוי שלא לקח בחשבון את המלחמה הנוכחית, "אנשים מוציאים הרבה פחות, ולאנשים יש הרבה פחות חשק לצאת, גם אנשים שיש להם מבזבזים פחות, חלקם, מי שיכול, נמצא הרבה פחות בארץ".

הוא דיבר על "השפלה". נקודה. ואז חזר "לחשוב על הלקוחות", כהגדרתו. "המטרה שלנו היא רק לתת להם חוויות, סיפורים וחיוכים, ושיהיו בטוחים. אתה לא שוקע ברחמים עצמיים חלילה וחס, חשבנו איך להמשיך לספר את הסיפור בצורה יותר טובה, יותר בטוחה".

הריאיון עם קונפורטי הרגיש כבר אז כמו תחנת סיכום, אך הוא הקפיד להגדיר אותה כזמנית בלבד, והדגיש שהוא פה כדי להישאר. "אני לא חכם יותר מאחרים, רק מוכן לעשות הרבה יותר. ברור שצריך להיות לך איזשהו סוג של כישרון, אבל אני לא גאון, ואוכל תמיד דיבר עליי. כשהאוכל של אמא שלי שיעמם, הייתי הולך לשכנות".

טופולופומפו, הבהיר, היא המקום היחיד שבו הוא לא רגוע. "זאת הטרגדיה שלי". לדבריו, "אני מתרגש כל יום. ההנאה שלנו היא לא ליניארית, יש לך עליות וירידות. הכסף זאת הצדקה קיומית, ולמה שאנחנו עושים פה אין אח ורע במדינה, באמת. זאת הייתה ההזדמנות שלנו להסתכל על הדברים עוד פעם, ולהתכונן לעשור הבא".