הליכה איטית ומדודה במדרחוב ממילא שבירושלים אינה מספקת אף פעם רק שופינג חנויות ראווה, אלא גם הצצה לכל מה שקורה כעת בבירה, ומעבר לה.
כך, באופן טבעי לימים האלה, אתה מקבל שם מידה הגונה של כוחות אבטחה על מדים, כמות רבה של אזרחים חמושים (ללא מדים כמובן, אך עם כל הגינונים האחרים), ותערובת שפות שמדלגת במהירות ובחדות בין עברית, אנגלית, ערבית וצרפתית. ירושלמית, בקיצור.
המדרחוב הזה, על שלל חנויותיו ושילוב היוקרה והיומיום הטמוע בו, מנתק מעט את המבקרים מהמתרחש מחוץ לקירות האבן, אך לא מספק את האסקפיזם המוחלט שכולנו קצת מחפשים עכשיו, יותר מהרגיל מן הסתם. בשביל כזה, דרוש יותר מסיילים של סוף עונה. בשביל כזה, דרוש חו"ל, גם אם הוא חו"ל ישראלי.
חגיגות העשור של מלון וולדורף אסטוריה עדיין לא יצאו לדרך במלוא היקפן, אבל גלימה חגיגית כן מתלבשת עליהן בכל אחר צהריים, עם הקאמבק המשמח של ארוחת תה המנחה.
טקס ה-Afternoon Tea הזה, כה בריטי וכה תלוש מאיתנו בשגרה, הוא למעשה כל מה שהשגרה שלנו משתוקקת לו עכשיו - משקה ממלכתי של דוכסים ואנשים עם חליפות ותארים, שעות שאינן לאנץ' וגם לא ארוחת ערב, תפאורה בלתי מקומית וגינונים שעשויים היו להצחיק אותנו, אם לא היינו כל כך כמהים להם.
התה, בהיותו מוקד השואו הזה, מציע תשע חליטות אפשריות, המחולקות לשלוש קטגוריות - תה שחור, ירוק ותה צמחים נטול קפאין.
הראשונה נעה בין ארל גריי קלאסי (תערובת תה שחור מבושמת בתמצית ברגמוט איטלקי עם נגיעת פרחי לבנדר ועלים כחולים), צ'אי הודי המשלב יפה מתיקות קלילה וחריפות לא פחות קלילה וגם דרג'ילינג מתת-היבשת.
הירוקים מספקים אופציות סנצ'ה (תערובת עלי תה מאודים המאפיינת את איזור מקינוהרה שביפן), אולונג וגם מאו-ג'ין צהבהב יותר.
לצדם, בולטות גם מזיגות של חליטת פירות יער אדומה-סגולה וחמוצה-מתוקה, לימונית ולואיזה קונבנציונלית ומרגעיה וגם קמומיל עם קיק עדין של מנטה.
אלה וגם אלה מקבלות מעטפת טעם נוספת כשהן נמזגות מקנקן בהיר ויפהפה, דרך מסננת מעוצבת לכוס פורצלן אלגנטית. טקס, כאמור, על כל כלליו.
בצד, ובכל מובן אחר במרכז לגמרי, מגיע האוכל בתצורת מגש תלת-קומתי שמנחה אותך בלי מילים להתמסר לניתוק ולחלום באנגלית אימפריאליסטית.
זה מתחיל עם שלושה כריכים (כפולים, כלומר שניים מכל סוג) בדמות לחם מחמצת עם סלמון מעושן, גבינת שמנת וגרידת לימון, לחם כפרי מלא עם מלפפון וגבינת שמנת עם שמיר, וגם לחם אגוזים כפרי עם גבינת תום וצ'אטני עגבניות.
הכריכים הללו, שמתכתבים עם מסורת תה המנחה החו"לית, היו טעימים וטריים וסיפקו את מנת הבסיס הדרושה לפני השלב הבא (אם כי טוב יעשו כאן אם יילכו על אופציות מושחתות אף יותר, מבריוש חמאתי ורך ועד לחם לבן. כפרי ומחמצת זה כיף, אבל באנו להתנתק לגמרי, כאמור), ועשו זאת גם בעזרת טארט נהדר, פריך ובגודל אידיאלי של שתי נגיסות, עם סלט ביצים וסלמון מעושן מלמעלה.
משם, אתה מוצא את עצמך מטפס בטבעיות לקומת הביניים של המגש, ובה תצוגת תכלית המאגדת חמש להיטי פטיסרי מקומיים, אך פרנקופיליים באופיים.
יש פה "רושר" (קראנץ' שוקולד, מוס פרלינה, ציפוי שוקולד ושברי אגוזי לוז) קרמי, פיננסייר שקדים עם פירות יער שהולך צעד בצד עם לגימות התה, עוגיות מדלן דבש ולימון שמשלימות את הדואט הזה, בראוניז שוקולד וגבינה נהדר וגם אקלייר קרמל מצופה שוקולד, מתוק-מריר-מתוק.
הפנטהאוז של המגדל הזה שוטח בפניך ארבעה מאפי סקונס - זוג קלאסיים וזוג עתירי צימוקים - גדולים, הזוממים על צלחת נוספת שמונחת על השולחן, ובה חמאה, ריבת תות חורפית, ריבת תפוז טובה וקצפת (אם יותר לי להתקטנן שוב, ויותר לי, עדיף גם כאן לדבוק במקור, אולי, ולהמיר את המתיקות הקצפתית ב-Clotted cream האנגלית, נייטרלית יותר בטעמיה ובהחלט משתלבת טוב יותר עם המתוק הזה). פיסה עבה מהסקונס החמימים והטריים, מריחות חמאתיות וריבתיות, עוד קצפת מלמעלה כי למה לא, בעצם, ואתם שם. רחוק מכאן.
הדיל האמור, שמוגש בימים אלה (15:30-18:30) במסעדת הקינג'ס קורט של המלון, דורש תכנון והזמנה מראש (המגשים אינם מוכנים מבעוד מועד, אלא על בסיס אותן הזמנות) ועולה 380 שקלים לזוג. מבעבעים ודומיהם - מגבירי שחיתות באחר הצהריים הזה - יוסיפו לכם תשלום אם אתם מעוניינים בכך.
המחיר הזה אינו מתקרב לסכומים שאותם תצטרכו להוציא (והוצאתם) בלונדון וסביבותיה, ומשקף הנגשה משמחת של חוויה מעט שונה, ודאי חריגה (לעת עתה, הוא גם טקס התה היחידי המתקיים בארץ). בהינתן שאנחנו בכל זאת משתדלים לבקר במחוזות הווליו פור מאני, ניתן לומר בוודאות שהתמחור הוגן, ולמעלה מכך. אתם יכולים לבוא רעבים ולצאת שבעים, אם כי ספק אם זאת אכן המטרה העיקרית.
במקומה, כדאי לחשוב על שעתיים של נחת ושלווה, שמופרעות רק על ידי רעשי כלי כסף המתערבבים בספלים, ולנסות לאמוד בראש כמה הן שוות לכם. עכשיו שימו עליהן קצת מלוח וקצת מתוק, שכבת חמאה וריבה, וחוזר חלילה, וצאו לנצור את המלכה. אין צורך בדרכון.
ארוחת תה מנחה, ראשון-חמישי 15:30-18:30, מלון וולדורף אסטוריה, ירושלים